רבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה
| לידה | ד'תתל"ז |
|---|---|
| פטירה | ד'תתפ"ז (בגיל 50 בערך) |
| השתייכות | רבני ספרד, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, פסיקה, פילוסופיה |
| רבותיו | אביו רבי יצחק, הרי"ף |
| תלמידיו | בן אחותו, רבי אברהם אבן דאוד |
| חיבוריו | פסקי הלכה |
הרב ברוך בן יצחק אִבְּן אלבאליה (אדר א' ד'תתל"ז, 1077, ספרד - אלול[1] ד'תתפ"ז, 1127, ספרד) היה מגדולי תלמידי החכמים בספרד בדורו, ראש ישיבה, פוסק הלכה, ובעל ידע בפילוסופיה.
ביוגרפיה
היה בנו של רבי יצחק בן ברוך אבן אלבאליה, ולמד ממנו תורה. כשנפטר אביו היה ברוך בן 17 שנים. האב, שהיה מצוי במחלוקת קשה עם הרי"ף, קרא לבנו לפני מותו, כשכמעט ולא היה יכול לדבר, ולחש לו: "לך לרב יצחק בן אלפאסי, ואמור לו שהרי אני יוצא מהעולם הזה ונכנס לעולם הבא, וכבר מחלתי לו על כל הדברים קשים שדבר אלי, בין בכתבים בין על פה. וכמו כן אני מבקש ממנו שימחל לי כך, וילמד אותך תורה, ועמוד לפניו לשמשו, ויודע אני שיעשה לך טובה רבה מאד וילמד אותך בכל לבו".
ואכן, אחרי מות אביו הלך מיד לאליסנה (Lucena), בה שימש הרי"ף כראש ישיבה, ואמר לו את כל דברי אביו. הרי"ף התרגש, וניחם את הבן, והבטיח לו להיות לו לאב. בביתו של הרי"ף שהה עד שלמד ממנו את כל התלמוד.
בפטירתו של הרי"ף התפרסמו שניים מבכירי תלמידיו: רבי ברוך והר"י מיגאש, שנולדו באותה שנה. רבי ברוך נפטר כ-15 שנה לפני הר"י מיגאש, באלול ד'תתפ"ז, וכך התפרסם הר"י מיגאש יותר ממנו.
רבי ברוך היה בעל ידע בפילוסופיה בנוסף לתורתו וחכמתו, והעמיד תלמידים רבים. בין תלמידיו נמנה בן אחותו, רבי אברהם אבן דאוד (הראב"ד הראשון), שהעלה פרטים לתולדותיו בספרו ההיסטוריוגרפי "ספר הקבלה".
מורשתו
לא נשתמרו כתבים מתורתו, ואף שמועות מפיו לא נרשמו כמעט על ידי תלמידיו.[2] הידיעות עליו הן בעיקר מדברי בן אחותו הראב"ד.
רבי יהודה הלוי כתב שיר לרגל ברית המילה שלו, שלדעת שד"ל הוא שירו הראשון של ריה"ל, שחיברו בהיותו בן 13. השיר התפרסם לראשונה בקובץ שירי ריה"ל שהוציא שד"ל, בשם "בתולת בת יהודה".[3] כמו כן חיבר ריה"ל לפחות ארבע קינות על מותו: "מה לעם יקראו עצרה",[4] "קול הקריה הומה",[5] "נאסף אביר רועים",[6] ו"אוי לצעירי הצאן".[7] קינה נוספת, המתחילה "מדי שבת", נדפסה על ידי יהודה רצאבי.[8] בקינה זו נזכרים בניו, שהצעיר שבהם נקרא יצחק על שם אביו; ובני אחותו "אשר גדלו בין זרועיו", שביניהם נמנה ככל הנראה הראב"ד.
קישורים חיצוניים
- ספר הקבלה לראב"ד עמוד לב, בעניין רב ברוך בר רב יצחק בן אלכאליה, באתר hebrewbooks
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד נח, באתר HebrewBooks, אות קמא
| תקופת חייו של רבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ^ חודש לידתו וחודש פטירתו מוזכר במרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
- ^ לפסק הלכה בודד בשמו, בו הוא מובא על ידי הרמב"ם יחד עם שאר גאוני דורו, ראה בהוספות פרופסור שרגא אברמסון לתשובות הרמב"ם, מהדורת בלאו 1989, ג', עמ' 176. שמועה נוספת נמצאה בגניזה הקהירית, בפירוש ערבי-עברי למסכת בבא מציעא, גנזי שכטר, ב', עמ' 383.
- ^ עמ' 25. אך ראו ד"ר דוד קויפמן, ר' יהודה הלוי, סיני, ט,' עמוד כ"ט.
- ^ דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 80-82.
- ^ דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 107-109.
- ^ דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 116-117.
- ^ דיואן יהודה הלוי, מהדורת חיים בראדי, עמ' 127-128.
- ^ סיני, פ"ה, עמ' קל"ח.
