רבי בנימין זאב הירשלר
 | |||||
| לידה |
תקמ"ה מטרסדורף | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | תרכ"ה (בגיל 80 בערך) | ||||
| למד ב | ישיבת החת"ם סופר | ||||
| מקום פעילות | מטרסדורף, טאפאלצ'ן, ליסינג | ||||
| תקופת הפעילות | תקס"ח–תרכ"ה | ||||
| תחומי עיסוק | רב וראש ישיבה | ||||
| רבותיו | רבי משה סופר | ||||
| תלמידיו | רבי מרדכי לייב וינקלר | ||||
| בת זוג | פריבה | ||||
| אב | רבי צבי | ||||
| אם | תרצה | ||||
| |||||
רבי בנימין זאב הירשלר (מכונה: רבי וואלף תרצה'ס) (תקמ"ה - י"ד באייר תרכ"ה) היה רב חרדי הונגרי, כיהן כרבה של טאפאלצ'ן במחוז נייטרא בסלובקיה ומחבר הספרים "תפארת שבת" ו"פני שבת".
ביוגרפיה
נולד במטרסדורף לרבי צבי ותרצה, שעל שמה כונה "וואלף תרצה'ס". בילדותו התייתם מאביו וגדל אצל רבי טוביה כץ רבה של גיסינג - מחוז בורגלנד וטפנר.
למד בישיבתו של רבי משה סופר במטרסדורף[1], שרחש לו הערכה רבה. הוא היה מתלמידיו הבולטים כפי שכותב תלמידו רבי מרדכי יהודה ליב וינקלר בספרו שו"ת לבושי מרדכי[2] ”וידעתי בטח כי רבותי נ"ע שלשה תלמידי מרן החת"ס (וביניהם הרב הירשלר) לא היו נטין מדבריו”.
נשא את פריבה בת רבי משה דוב לוריא[3], לאחר נישואיו נשאר לגור במטרסדורף. בנו רבי ישראל משה צבי היה דיין בטאפאלצ'ן והוציא לאור את ספר אביו 'תפארת שבת ופני שבת'.
רבנות
בשנת תקס"ח מונה לכהן כדיין במטרסדורף, ובשנים תקפ"ב - תקפ"ד אף עמד בראשות ישיבה בעיר. בשנת תקפ"ד כשאביו החורג רבי טוביה כץ עבר מגיסינג לטפנר מינה את רבי בנימין למחליפו ברבנות גיסינג. בתקצ"ז מונה לרבה של גראס-טאפאלצ'ן בסלובקיה במקום רבי בנימין זאב לב שעבר לכהן כרב בוערבוי.
בטאפאלצ'ן עמד אף בראשות הישיבה המקומית, בין תלמידיו בישיבה נמנה רבי מרדכי לייב וינקלר.
שבחיו בפי גדולי דורו
רבו החת"ם סופר מתארו ”תלמידי כבני חביבי כנפשי”[4]. רבי מאיר א"ש מתארו[5] ”הרב המאור הגדול המהולל ונודע בשערים, סיני ועוקר הרים, צדיק מושל ביראת אלוקים, כבוד קדושת שמו תפארתו”.
הרב וינקלר העיד שאביו רבי נפתלי הירץ התבטא על על רבו זה שהיתה לו גילוי אליהו[6]. הרב וינקלר מעיד עוד על רבו בספרו[7] ”היה לומד מעוטר בטלית ותפילין כמו שתי שעות בבית הכנסת, וגם לעת זקנותו, ולא נתן רשות לשום אדם ליכנס לשם, ולאחר חצות בא לביתו, והיה לו חדר קטן שהיה שם מלא ספרים קטנים, וכמו שנראה היו ספרי קבלה, וכמו לאחר חצי שעה יצא מחדר הנ"ל והיה פניו בוערות כלפידות”. הרב וינקלר כותב בתשובתו[8] כי רבו הרב הירשלר נטה לאסור את מצות המכונה.
צוואתו
הרב הירשלר כתב צוואה מיוחדת שנדפסה בספרו 'תפארת שבת ופני שבת', עם הוראות והדרכות לבניו ויוצאי חלציו, בתחילת הצוואה כותב על אופן לימודו, ”כי זה לי יותר מארבעים שנה למדתי תורה בעמידה בנפש עמלה”. לבניו מורה שיתמידו בתורה ואף אם יעסקו במסחר יקבעו עתים לתורה, לבנותיו כתב שלא יגלו את שער ראשן, כן מבקש מבניו להדפיס את כל כתביו ולהוציאם לאור עולם.
ספריו
כתב את הספרים 'תפארת שבת' ו'פני שבת'. הספרים יצאו לאור לאחר פטירתו על ידי בנו שעשה זאת לבקשתו האישית של אביו בצוואתו, והודפסו ביחד. הספר קיבל את הסכמותיהם של רבי יוסף שאול נתנזון, רבי חיים הלברשטאם ורבי אברהם שמואל בנימין מפרשבורג.
- רבי בנימין זאב הירשלר (וואלף תרצה'ס), תפארת שבת ופני שבת, באתר אוצר החכמה.
לקריאה נוספת
- עלון עלים לתרופה, יומא דנשמתא, פרשת אחרי קדושים תשפ"ג.
הערות שוליים
- ^ בעת כהונותו כאב"ד מטרסורף
- ^ שו"ת לבושי מרדכי קמא, אורח חיים סימן כו
- ^ עלי זכרון, עלה 38 עמוד מה - מו
- ^ רבי משה סופר, שו"ת חתם סופר, יורה דעה סימן קס
- ^ בהסכמתו לספר 'כתבי מהרי"ח', ווייטצען, תרע"א
- ^ רבותיה דיחזקאל עמוד מח, טירנוי: תרצ"ז
- ^ רבי מרדכי לייב וינקלר, שו"ת לבושי מרדכי מהדורה רביעית, סימן צח
- ^ שו"ת לבושי מרדכי אורח חיים קמא, סימן פד