רבי בנימין אליהו קאנטור
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רבי בנימין אליהו קנטור (- י"א בתשרי תר"ץ) היה רבה של זלושין בפולין ומחבר ספרים.
ביוגרפיה
נולד במזריטש ליעקב זאב ולאסתר, ושם למד אצל רבי שלום דב הרינזון[1]. נישא לפעסא בת דוב יוסף הלוי.
כיהן ברבנות באושנצ'ין, וידאווה וסוקולוב ומשנת תרנ"ט כרבה של זלושין. נחשב כמומחה בעניני גיטין, ומכיון שהעיר זלושין סמוכה לנהר היו רבים באים לשם כדי לסדר אצלו גיטין[2].
התקרב לחסידות על ידי רבי יחיאל מאלכסנדר ונעשה לחסידו. לאחר פטירתו היה חסידם של ממשיכיו הישמח ישראל, התפארת שמואל, והעקידת יצחק[3].
בסוף ימיו תכנן לעלות לארץ ישראל אך הדבר לא יצא לפועל. נפטר במוצאי יום הכפורים תר"ץ. חיבר ספרים רבים והדפיס את רובם בחייו[4].
חיבוריו
- מזבח אבנים, דרושים בענינים שונים, ורשה תרנ"ד.
- תוספות בנימין על מסכת אבות, לובלין תרנ"ו.
- שו"ת חלק בנימין קמא, לובלין תרנ"ט.
- תוספות בנימין על הגדה של פסח, לובלין תרנ"ט. בשנת תר"ס נדפס שוב ונוסף הקדמה בשם "מכשירי פיסחא"[5].
- שירי מצוה על צוואת רבי אליעזר הגדול, פיטרקוב תרס"ו.
- פתחו שערים על סדר תפלות.[6]
- חלק יעקב דרושים בענינים שונים, פיטרקוב תרע"ד.
חיבר גם את שו"ת חלק בנימין תנינא וספר דרש רבא, שלא הודפסו.
בניו
- רבי חיים צבי הירש רבה של פייזער (אנ'), חתן רבי מרדכי דוב הלוי לוונטל רבה של פייזר.
- רבי שאול יצחק רבה של פיינטשה.
- רבי ברוך שרגא, רבה של זלושין, נפטר בי"ז באלול תרצ"ד.
- רבי יעקב דב מחבר "באר יעקב", תרשימים על מסכת יבמות ועל מסכת קינים.
- רבי שמואל אריה ליב רבה של סטוק, חתן רבי יהודה ליב אלברשטיין רבה של סטוק.
לקריאה נוספת
- כרמנו, גליון ג' עמ' 13-14, בני ברק תשל"ט.
הערות שוליים
- ^ ישנם כמה תשובות אליו בשו"ת היכלי השן.
- ^ כיון שנוהגים לסדר גט בעיר היושבת על נהר לסימן במקרה שיש עוד עיר בשם זהה.
- ^ ראה תפארת ישראל אות של"ו, לודז' תרצ"א.
- ^ כמו כן פרסם חידושי תורה בקובץ בית ישראל שיצא לאור על ידי ישיבת בית ישראל, חלקים א'-ד'.
- ^ ראה מפעל הביבליוגרפיה העברית שאף שבשער רשום תרנ"ט הוא רק צילום של מהדורת תרנ"ט עם הוספת הקדמה.
- ^ בשער ספרו חלק יעקב תרע"ד כתב שכבר יצא לאור, אך הוא לא רשום במפעל הביבליוגרפיה העברית.