רבי אריה ליב ילין
רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי. נודע על שם ספרו "יפה עינים".
ביוגרפיה
נולד בעיירה סקידל שבאימפריה הרוסית, לחיה שרה מלכה[1] בת הרב שלום מאוסטרהא ולרב שלום שכנא בן הרב נפתלי ילין. בהיותו בן 13 (1833) נפטרה אמו, ואביו נשא לאשה את אחותה דובקה. ב-1858 עלה אביו עם אשתו החדשה וחלק מבני המשפחה לארץ ישראל, ועוד באותה שנה יצא בשליחות רבני ירושלים לחלב כדי להעתיק את הנוסחאות המדויקות שבכתר ארם צובא, הוא הספיק להגיה לפי ה"כתר" רק את התורה והנביאים אך לא את הכתובים, והחזיר עמו את העותק המוגה לירושלים, עבודתו הושלמה 10 שנים מאוחר יותר בידי אחר.
רבי אריה ליב נותר במזרח אירופה ולמד בישיבת וולוז'ין בה היה תלמידו של ראש הישיבה, רבי יצחק מוולוז'ין. נישא למיכלה בת ר' משה פנחס מזטיל. כיהן ברבנות העיירה יאשינובקה עד לשנת 1856, אז עבר לכהן ברבנות העיר בילסק, עד פטירתו בז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886[2].
משפחתו
מאשתו הראשונה נולדו לו שני בנים ובת. אחרי פטירתה בשנת 1870 נישא בשנית ונולדה לו בת בשם צביה לאה (שפירא).
כתביו
ספרו "יפה עינים" נדפס בש"ס וילנא, ומאז בכל מהדורות התלמוד הבבלי המבוססות על מהדורה זו, ספר זה הוא תשתית ללימוד ומחקר השוואתי בין התלמוד הבבלי והתלמוד הירושלמי, הוא מציין על כל סוגיה בתלמוד הבבלי את הסוגיות העוסקות בנושא זה בתלמוד הירושלמי. מלבד חיבורו המפורסם, כתב גם את הספר "מצפה אריה" על הלכות הרי"ף, ואת ספר דרשותיו "קול אריה".
לקריאה נוספת
- רבותינו שבגולה, חלק ב' עמ' 286-292, ירושלים תשנ"ו.
קישורים חיצוניים
- עליו
- "ילין, אריה ליב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- משה חיים טריוואקס, נאד דמעות: מספד גדול על פטירת הרב הגאון האמתי מופת ומאור הדור...אריה ליב יעלין זצוקלה"ה, ווארשא, תרמ"ח, באתר היברובוקס
- רבקה זיסקינד, רבי אריה ליב יעלין וחיבורו "יפה עינים": תולדות חייו ומפעלו התורני-הספרותי, הוצאת ראובן מס, ירושלים, תשל"ג, באתר אוצר החכמה
- ספריו
- מצפה אריה - קול אריה, יוהנסבורג, תר"י, באתר היברובוקס
- קול אריה, וילנא: דבורזץ, תרל"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ שמה משוער לפי שם נכדתה, ראו: זיסקינד, רבי אריה ליב יעלין וחיבורו "יפה עינים", להלן בפרק "קישורים חיצוניים" עמ' 16.
- ^ ידיעה על פטירתו ביומון "היום", 3 במאי 1886.