רבי אלישע מפאנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אלישע מפאנו
Alessandro Da Fano
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 20 בפברואר 1847
אדר ה'תר"ז
פירנצה, האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית
פטירה 15 באפריל 1935 (בגיל 88)
ניסן ה'תרצ"ה
מילאנו, ממלכת איטליה ממלכת איטליהממלכת איטליה
מקום קבורה בית הקברות היהודי במילאנו
מקום פעילות אודינה, אורבינו, רג'יו אמיליה, קורפו ומילאנו
תקופת הפעילות 18791935 (כ־56 שנים)
השתייכות יהדות איטליה
רבותיו הרב יעקב דוד מרוני
בת זוג חולדה לבית מרוני
אב ירמיה

אלישע (אלסנדרו) מפאנו איטלקית: Alessandro Da Fano. ‏ 20 בפברואר 184715 באפריל 1935) היה רב איטלקי, שכיהן כרב בקהילות היהודיות באודינה, אורבינו, רג'יו אמיליה וקורפו וכרבה הראשי של מילאנו למשך כ-48 שנה.

תולדות חייו

נולד בפירנצה לאביו רבי ירמיה ב-20 בפברואר 1847. למד מפי רבה של פירנצה, רבי דוד יעקב מרוני, ונשא את בתו אדל חולדה. בשנת 1869 נסמך לתואר "משכיל נבון", וחמש שנים מאוחר יותר לתואר "החכם השלם", מפי חותנו הרב מרוני, הרב מרדכי מורטרה והרב יוסף לוי. בהמשך זכה לתואר "מורנו הרב" מאת הרבנים מרוני, לוי ויצחק רפאל טדסקי. בשנת 1879 נבחר לרבה של אודינה, וכשנה לאחר מכן עבר לכהן כרב באורבינו. בין השנים 1881 ל-1888 כיהן כרבה של רג'יו אמיליה. כרבה של קורפו (שהייתה אז תחת שלטון רפובליקת ונציה) החל לכהן בשנת 1888[1]. כשפרצה עלילת הדם בקורפו ב-1891, דרש מהבישוף המקומי שיעצור את המהומות ברחובות שכמעט הגיעו לכדי פוגרום. במהלך המהומות יידו לעברו אבנים דרך חלונות ביתו, ולזכר הצלתו ולזכר הצלתו הונהגה בקהילת קורפו קריאת מזמור קל"ה ומזמור קל"ו בעת פתיחת ההיכל בתפילת מנחה של השבת המקדימה את חג הפסחא[2]. באותה עלילת דם בקורפו כיהן עד 1892, אז נבחר לכהן כרבה של מילאנו (במקום הרב מצליח משה אריאני). בשנתו הראשונה בעיר חנך את בית הכנסת המרכזי בדרך della Guastalla. הוא היה המורה לעברית של הארכיבישוף המקומי אקילה ראטי, לימים האפיפיור פיוס האחד עשר.

בית הכנסת ב-via della Guastalla שחנך הרב אלישע מפאנו

התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם רבי אליהו בכור חזן מאלכסנדריה[3] והרב יצחק רפאל אשכנזי מאנקונה[4].

בשנת 1885 חיבר תפילת הודיה על עצירת מגפת כולרה קשה שהכתה באיטליה[5]. בתקופת מלחמת העולם הראשונה חיבר "תפלה על הצלת מערכות איטליא ועל ישועתה", ובה גם תפילה לשלומו של המלך ויטוריו אמנואלה השלישי.

נפטר במילאנו ב-15 באפריל 1935

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו שיר "חזקו אחים בואו נריע" שכתב לכבודו מימון ונטורה מקורפו לרגל הכתרתו.
  2. ^ דוד בנבנשתי, מקורות לקורות קהילת קורפו, בתוך ספונות א', ה'תשי"ז, עמ' שיב.
  3. ^ תעלומות לב חלק ג סימן ג
  4. ^ ויען יצחק אבן העזר סימן ו ואורח חיים סימן כה
  5. ^ אהרן ארנד, תפילות הודיה אחרי עצירת מגיפות ביוון ובאיטליה, בתוך" "פסח, פסח ומה שביניהם", אוניברסיטת בר אילן, ה'תש"ף, עמ' 49.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29111655אלישע מפאנו