רבי אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

אין תמונה חופשית

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

קורות חייו

נולד לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא ("השרף ממוגלניצא"), נכדו של רבי ישראל מקוז'ניץ, ולרבנית גיטל, בתו של רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של רבי אלימלך מליז'נסק שעל שמו הוא נקרא.

רבי אלימלך שפירא קיבל בחסידות מגדולי צדיקי דורו: אביו; רבי ישכר בר מרדושיץ; רבי נתן דוד משידלובצה; רבי יצחק מנשכיז; רבי ישראל מרוז'ין, אליו נהג לנסוע גם לאחר שנתמנה לאדמו"ר. לאחר פטירת אביו בט"ו באייר תר"ט (1849) התפצלה החסידות בין חמשת בניו שכיהנו כאדמו"רים בעיירות שונות. רבי אלימלך שפירא החל לכהן כאדמו"ר בגרודז'יסק שם נתמנה כרבה של העיר שהפכה למרכז חסידי חשוב. רבי אלימלך היה עסקן ציבורי ידוע ונטל חלק חשוב בהנהגת יהדות פולין במחצית השנייה של המאה ה-19. בסוף ימיו נחשב כ"זקן האדמו"רים" בפולין.

רבי אלימלך שפירא נפטר בא' בניסן תרנ"ב (1892) ונקבר בבית העלמין בגרודז'יסק. חלק ניכר מחסידי גרודז'יסק הלכו לחצר תלמידו, רבי מאיר יחיאל האלשטוק מאוסטרובצה. כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק התמנה נכדו, רבי ישראל שפירא, שהיה אז רק בן 18.

רבי אלימלך שפירא היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה הייתה בתו של רבי ירחמיאל מפשיסחא, בנו של רבי יעקב יצחק מפשיסחא ("היהודי הקדוש"). בניו מנישואים אלו (רבי אבי עזרא זעליג, רבי חיים מאיר יחיאל וחתנו רבי יחיאל יעקב מקוז'ניץ) נפטרו עוד בחייו, ומחשש לחיי נכדיו שלח אותם מחוץ לביתו. בשנותיו האחרונות נישא בשנית לחנה ברכה, בתו של רבי חיים שמואל הורוביץ מחנצ'ין. מנישואים אלו נולדו לו שני בנים: רבי קלונימוס קלמיש שפירא (בעל "חובת התלמידים") ורבי ישעיהו שפירא. הרבנית חנה ברכה שפירא האריכה ימים לאחר בעלה ונפטרה בשיבה טובה בז' בחשוון ת"ש (1939). הייתה ידועה כלמדנית וכצדיקה, נהגה לקבל קוויטלך מהחסידים ואף לבשה בגד של ארבע כנפות.

דברי תורתו של רבי אלימלך מגרודז'יסק על התורה והמועדים הודפסו כבר בחייו בספרים "אמרי אלימלך" (ורשה תרל"ו) ו"דברי אלימלך" - שני חלקים (ורשה, תר"נ-תרנ"א).

צאצאיו

• בתו, שרה דבורה, נישאה לקרוב משפחתה רבי יחיאל יעקב הופשטיין מקוז'ניץ (תר"ו – ל' בסיון תרכ"ו, 1866), בנו של רבי אלעזר הופשטיין מקוז'ניץ, שכיהן כאדמו"ר בקוז'ניץ ונפטר בצעירותו לאחר שטבע בנהר בעת שהלך לטבול בו. לאחר פטירת בעלה נישאה שרה דבורה בשנית לרבי אשר פרלוב מסטולין ילדיהם היו רבי ישראל "הינוקא מסטולין", שכיהן כאדמו"ר מקרלין במשך כ-50 שנה, חוה בת ציון ונחמה פייגא שנישאה לימים לבן דודה, רבי ישראל מגרודז'יסק. בנה מבעלה הראשון היה רבי ירחמיאל משה הופשטיין (י' באלול תר"כ, 1860 – י"ג באלול תרס"ט, 1909), גדל בסטולין ומשנת תרמ"ד (1884) החל לכהן כאדמו"ר בקוז'ניץ. בתה מבעלה הראשון הייתה לאה רייזל, אשת רבי רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא.

בניו של רבי ירחמיאל משה: רבי אהרן יחיאל ורבי אשר אלימלך - כיהנו כאדמו"רים בקוז'ניץ ובמקומות נוספים בפולין. בן נוסף, רבי ישראל אלעזר הופשטיין, היה ממייסדי כפר חסידים, שימש רב בפריז ובניו יורק והקים את בית המדרש של חסידות קוז'ניץ בתל אביב.. בנותיו של רבי ירחמיאל משה היו הסופרת מלכה שפירא אשת בן דודה רבי אברהם אלימלך האדמו"ר מגרודז'יסק, חיה רחל אשת דודה של אביה, רבי קלונימוס קלמיש שפירא ובת נוספת, חוה, אשת הרב שלום יוסף שפירא (אף הם, ממייסדי כפר-חסידים וכפר אתא), נינו של אבי סבה, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא.

נכדו (בן בתו) של רבי ישראל אלעזר, רבי שמשון משה שטרנברג, מכהן כיום כאדמו"ר מקוז'ניץ בתל אביב, בני ברק, ירושלים וניו-יורק.

• נכדו, רבי ישראל שפירא מגרודז'יסק (תרל"ד, 1874 – אלול תש"ב, 1942), בן בנו, הרב חיים מאיר יחיאל שפירא, התייתם בצעירותו וגדל תחת השגחתם של שני סביו, האדמו"רים מגרודז'יסק ומבוהוש (אמו הייתה בתו של רבי יצחק פרידמן מבוהוש). נישא לנחמה פייגא בת דודו רבי אשר מסטולין (השני). בשנת תרנ"ב, לאחר פטירת סביו, התמנה כאדמו"ר בעיירה גרודז'יסק, בהיותו בן 18. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והנהיג שם חצר חסידית גדולה. היה ידוע כבעל חוש מוזיקלי וקול ערב. בתקופת השואה נטל חלק בהנהגת גטו ורשה. נספה במחנה ההשמדה טרבלינקה. ספריו: "אמונת ישראל" ו"בינת ישראל".
  • בנו, רבי אברהם אלימלך שפירא (תרנ"ו – כ"ג בכסלו תשכ"ז). נישא לבת דודו, הסופרת מלכה שפירא, בת רבי ירחמיאל משה הופשטיין. היא פרסמה מספר ספרים ובהם מתולדותיה של שושלת קוז'ניץ. עלה לארץ ישראל בשנת 1926, וסירב לכהן כאדמו"ר. רק לאחר השואה כאשר נודע לו על מותם של בני משפחתו הסכים לכהן כאדמו"ר לחסידי גרודז'יסק. הוא פתח בית כנסת בשכונת זיכרון משה. שלאחר פטירתו נקנה על ידי רבי אשר פריינד ופעיל עד היום על ידי תלמידי רבי אשר. חתנו של רבי ישראל היה רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב (נכדה של דודתו שרה דבורה).

• בנו, רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, הוכתר בגיל 19 לאדמו"ר בפיאסצנה. הקים ישיבה גדולה בוורשה והתפרסם כאיש חינוך. נרצח בשואה. ספריו הידועים הם: "חובת התלמידים", ספר הדרכה לנוער, ו"אש קודש", קובץ דרשותיו מתקופת השואה.

• בנו, רבי ישעיהו שפירא, סירב לכהן כאדמו"ר כיוון שרצה לעלות לארץ ישראל. היה ממייסדי המזרחי בפולין והפועל המזרחי בארץ ישראל. כונה "האדמו"ר החלוץ". בניו: רבי אלימלך שפירא ויוסף שפירא שהיה ממנהיגי תנועת בני עקיבא והמפד"ל. רבי אלימלך שפירא כיהן כרב ואדמו"ר בתל אביב. הוא ההדיר את ספרי אבותיו והדפיסם מחדש. נהג לומר את דברי התורה בעת עריכת השולחן בעברית על מנת שגם אלו שאינם דוברים יידיש יוכלו להבינם. בנו, רבי קלמן מנחם שפירא, מכהן מאז פטירת אביו בשנת תשנ"ז (1997) כאדמו"ר מגרודז'יסק-פיאסצנה. בן אחר הוא הרב דוד שפירא, רבה של שכונת בית הכרם בירושלים.

הרב קלמן מנחם שפירא אדמו"ר בבית שמש

ספריו

• אמרי אלימלך- דרשות על פרשות השבוע והמועדים, ורשה תרל"ו.
• דברי אלימלך- דרשות על פרשות השבוע והמועדים, ורשה תרנ"ב.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2009, חלק ב'
• יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977, עמ' 105-101
• אברהם יצחק ברומברג, בית קוזניץ, ירושלים: הוצאת המכון לחסידות, תשכ"א (מגדולי התורה והחסידות - ספר יח)

קישורים חיצוניים

• דוד הלחמי, רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

מכתביו

• אמרי אלימלך, ורשה תרל"ו, 1876, באתר היברובוקס
• דברי אלימלך, ורשה תר"ן, 1890, באתר היברובוקס
• מדברי תורתו, קובץ בית אהרן וישראל - שנה כ"ו, גיליון ד, עמ' ה-כ, באתר היברובוקס