ראלף צ'פלין

ראלף הוסאה צ'פלין (באנגלית: Ralph Chaplin;‏ 1887–1961) היה פעיל איגוד מקצועי אמריקאי.

ביוגרפיה

כניסתו של צ'פלין לפעילות באיגודים המקצועיים הושפעה מאירוע שהתרחש ב-1894, כשהיה בן שבע, בו ראה פועל נורה למוות תוך כדי שביתת פולמן בשיקגו. הוא נדד עם משפחתו מקנזס לשיקגו ב-1893. בשעה ששהה תקופה מסוימת במקסיקו הושפע רבות מחשיפתו לחוליות ההוצאה להורג של פורפיריו דיאז והפך לתומך של אמיליאנו ספאטה. כשחזר לארצות הברית, החל לעבוד במשרות שונות כפעיל איגודים מקצועיים. על רבות ממשרותיו קיבל שכר נמוך במיוחד.

עבודותיו האומנותיות הראשונות, נעשו בשביל ה-International Socialis Review ופרסומים אחרים של צ'ארלס ה.קר. במשך שנתיים עבד צ'פלין בוועדת השביתה עם "אמא" מרי האריס ג'ונס למען שביתת הכורים בין 1912 ל-1913 במערב וירג'יניה. פעילות זו השפיעה על שירים שכתב, שהיו בעלי זיקה לפועלים. אחד משירים אלה, "סולידריות לנצח", הפך לאחד משירי איגודי העובדים הפופולריים ביותר.

עמוד קדמי של העיתון *סולידריות*, אשר צויר על ידי צ'פלין, 31 ביולי 1915

בהמשך הפך צ'פלין לפעיל באיגוד פועלי התעשייה של העולם, ארגון פועלים רדיקלי-קומוניסטי אשר תמך בביטול שיטת השכר ושינוי המבנה החברתי הקפיטליסטי, וקידם בהתאם מאבקים לשיפור תנאי העובדים דרך שביתות, הפגנות, נאומים פומביים וחבלה. כחלק מפעילותו בארגון, צ'פלין נהיה עורך המגזין של ה-IWW, "סולידריות".

ב-1917, צ'פלין ו-100 מאנשי הארגון נשפטו ונכלאו בשל האשמתם כי זממו להימנע מגיוס לצבא וכן לתמוך בעריקות, על רקע חוק הריגול של 1917. צ'פלין, שנמנה עם בכירי הארגון, נשפט יחד עם עוד 13 חברים בכירים נוספים (דוגמת ביל הייווד) ל-20 שנות מאסר. הוא ישב בכלא ארבע מתוך עשרים שנות המאסר שנגזרו עליו, ובתקופה זו כתב את "סורגים וצללים: שירי הכלא".

אף על פי שהמשיך לעבוד למען זכויות עובדים גם אחרי שחרורו מהכלא, צ'פלין התפכח אחרי מהפכת 1917 ברוסיה. הוא גם לא היה מרוצה מכיוון הליברליזם של מדיניות הניו דיל. צ'פלין תמרן בין מעורבות ב"איגוד העובדים התעשייתיים של העולם" לבין עריכת עיתונים בין השנים 1932 ו-1936. הוא היה מעורב במניעת קומוניסטים מלהצטרף לאיגודי העובדים האמריקאים. לבסוף התיישב בטקומה שבוושינגטון, שם ערך את פרסומי העובדים המקומיים. מ-1949 עד מותו היה אוצר כתבי היד של החברה להיסטוריה של מדינת וושינגטון.

צ'פלין עיצב את סמל החתול השחור, סמל המציין את האנרכו-סינדיקליזם בתור האנרכיזם. כמשחק מילים בו החתול מסמל שביתות פראיות (Wild cat strikes), כלומר שביתות ללא הסכמת האיגוד המקצועי. החתול אמור גם לסמל אחידות רדיקלית.

מכּתביו

Ralph Chaplin, Wobbly: The Rough-and-Tumble Story of an American Radical (The University of Chicago Press, 1948).
Ralph Chaplin, "Confessions of a Radical," two-part article in Empire Magazine of the Denver Post, Feb. 17, 1957, pp. 12-13, and Feb. 24, 1957, pp. 10-11.
Ralph Chaplin, "Why I Wrote Solidarity Forever," American West, vol. 5, no. 1 (January 1968), 18-27, 73.