ראיה אנקדוטלית

ראיה אנקדוטלית היא ראיה לטענה המבוססת על אנקדוטה אחת או יותר, כלומר על מקרים שנבחרו באופן שרירותי ומוכללים לתמיכה בטענה כללית. למרות שריבוי ראיות אנקדוטליות עשוי לחזק את תוקפן, כל עוד לא ידוע האם הן מייצגות את האוכלוסייה אליה מתייחסת הטענה, הן אינן קבילות מבחינה מדעית.

חרף העדר התוקף הראייתי, אנקדוטות המוצגות כייצוגיות נפוצות בתחום מדעי החברה, במיוחד במחקרים איכותניים. לדוגמה, פסיכולוג שפיתח גישה טיפולית חדשה יתקשה להוכיח את יעילותה באמצעות מחקר מבוקר בו חלק מהנבדקים יטופלו בשיטתו וחלק יטופלו בשיטות אחרות או לא יטופלו בכלל, אך עשוי לנתח מספר מקרים בהם לדעתו תוצאות הטיפול מדגימות את יעילותו במקרים דומים.

כשל לוגי

הצגת ראיה או ראיות אנקדוטליות שנבחרו שרירותית כמדגם מייצג מהווה כשל לוגי של שגיאת דגימה. אם הבחירה השרירותית גם משמשת לתמיכה במסקנה מסוימת, הצגתה לוקה בכשל מעגליות.

במקרה של כשל ממצא אנקדוטלי קיים חיקוי של השימוש הלגיטימי בסיפור המאייר את הניסוי ומאפשר לו ללבוש פנים אנושיות יותר, אך כאן נעשה שימוש במקרה בודד במקום ניסוי ערוך כהלכה.

דוגמאות

• "הקפיטליזם היא תורה פסולה ומזיקה. היה מקרה של מפעל בדרום הארץ, בו הבעלים הכריח את הפועלים לעבוד 16 שעות ביום תמורת אלפיים שקל לחודש".

• "סוציאליזם היא תורה פסולה ומזיקה — תסתכל מה קרה בברית המועצות".

(אילו היו מובאות דוגמאות נוספות שיאיירו את הטענות שמדובר בשיטה ולא באנקדוטה, הטיעונים לא יכללו כשל)