ראובן פלדמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראובן פלדמן
לידה 29 בדצמבר 1899
קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 7 באפריל 1990 (בגיל 90)
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך עלייה 1933
סיעה מפא"י
חבר הכנסת
20 באוגוסט 195115 באוגוסט 1955
(4 שנים)
כנסות 2

ראובן פלדמן (29 בדצמבר 1899 - 7 באפריל 1990), איש ציבור ישראלי שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפא"י.

ביוגרפיה

פלדמן נולד בקרקוב שבפולין ולמד בישיבות בעלז וגור ובמקביל למד בבית הספר הגבוה למסחר וכלכלה בקרקוב. במהלך מלחמת העולם הראשונה הפעיל תמחוי כשר עבור חיילים יהודיים[1]. בשנת 1920 הצטרף להתאחדות "הפועל הצעיר - צעירי ציון" והחל בפעילות ציבורית, בהיותו יו"ר "תרבות" בקרקוב, חבר הוועד הגלילי של ההתאחדות בגליציה המערבית ובשלזיה וכיושב ראש "ועדת השקל" (הפועלת לגיוס כספים עבור הקונגרס הציוני) בגליציה המערבית.

בשנים 19221933 כיהן פלדמן כמזכיר התאחדות הפועל הצעיר - צעירי ציון בקרקוב. בשנת 1933 הוא עלה לארץ ישראל והקים חנות מכולת בדירה שכורה בתל אביב[2]. לאחר מספר שנים עבר לעבוד כמזכיר ארגון סוחרי המכולות שליד התאחדות הסוחרים[3][4] וחדל לעבוד במכלת[5]. הוא פרסם בעיתונות מאמרים על בעיות ודרישות בעלי המכולות[6]. בשנת 1939 הוא הוציא לאור עיתון של סוחרי המכולת בשם "המכלכל"[7]. בשנת 1939, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא עסק בהערכות סוחרי המכלת למצב המלחמה, כמזכיר ארגון סוחרי המכלת[8]. בין השאר הוא הופיע בפני הוועדה לשעת חרום במשלחת של ארגון סוחרי המכולת שדרשה את שיתוף הסוחרים בקביעת המחירים[9], ארגן הלוואות לסוחרי המכולת[10] ונאבק נגד הצרכניות שהתחרו בחנויות המכלת[11] והפגיעה במסחר הפרטי[12]. בשנים 1939–1941 הצליח לאחר מאבקים בתוך ארגוני הסוחרים[13][14] להגיע למעמד מנהל ארגון סוחרי המכולת[15][16][5].

באוגוסט 1942 נערכה מסיבה לכבוד קבלתו סמיכה לרבנות[17]. באוגוסט 1945 הוכתר פלדמן לרב של בית הכנסת בשכונת מונטיפיורי בתל אביב[18]. בהמשך עבר לכהן כרב בבית הכנסת "תפארת ראובן"[19].

בבחירות לאספה המכוננת בתחילת 1949 הוא נמנה עם תומכי החזית הדתית המאוחדת[20].

ב-24 ביוני 1951, יום הגשת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת השנייה, הוזמן פלדמן לפגישה עם דוד בן-גוריון ומשה שרת והוצע לו מקום ריאלי ברשימת מפא"י. לאחר התייעצות קצרה פלדמן הסכים[5][21], במסגרת מאבקה של מפא"י בהתחזקות של הציונים הכלליים, על רקע חוסר הפופולריות של הצנע. בעיתונות נטען שפלדמן הצליח לשכנע את אנשי מפא"י שמאחוריו תומכים רבים בארגון הסוחרים שיתמכו במפא"י[22]. פלדמן הציג את עצמו כנציג הסוחר הזעיר, בעוד הציונים הכלליים מייצגים רק את הסיטונאים הגדולים ובעלי הבתים[23][24]. הצבתו של פלדמן ברשימת מפא"י לכנסת הביאה להתמרמרות נגדו בארגון סוחרי המכולת שפרסמו שהוא מייצג רק את עצמו[25]. פלדמן הסכים לצאת לחופשה ממושכת עד אחרי הבחירות, אולם ראשי מפא"י ובהם דוד בן-גוריון התערבו ודרשו שיושב לעבודתו[26], בטענה שאין לפגוע במקום עבודתו של אדם בגלל דעותיו[27].

משנבחר לחבר הכנסת השנייה פוטר פלדמן מתפקידו בארגון סוחרי המכלת על ידי התאחדות הסוחרים[28]. פלדמן דחה את הודעת הפיטורים וטען שרק הארגון של סוחרי המכולת יחד לדון בעניין[29], אולם לאחר מספר שבועות הוא פרש והקים ארגון סוחרים מתחרה, בשם איחוד הסוחרים הזעירים[30][31]. לצד האיחוד הוקם "אוצר הסוחר" שהעניק הלוואות לעמיתי הארגון[32]. ביולי 1952 פרסם פלדמן שהשיג מהממשלה הבטחה להגדלת מתח הרווחים של סוחרי המכלת[33]. למרות זאת, ארגון הסוחרים שלו לא התרומם והקיף רק מיעוט קטן של בעלי המכולות[34]. ביולי 1953 פורסם שפלדמן הצליח להעלות את הרווח של מוכרי הסיגריות[35].

הוא כיהן בכנסת בוועדת הכלכלה ובוועדת הכנסת. בשנת 1953 הוא מונה, במקביל לכהונתו בכנסת, ליושב ראש הוועדה לסידור קונסטרוקטיבי של העולים החדשים. לפלדמן נתנה חופש הצבעה בענייני דת והוא הצביע עם הדתיים בעד חוק החזיר[36] ותמך בחוק הדיינים[37].

לקראת הבחירות לכנסת השלישית נדחק פלדמן למקום ה-57 ברשימת מפא"י[38]. לאחר שעזב את הכנסת המשיך בפעילות ארגון הסוחרים שהקים. הוא עסק בשתדלנות בעניינים שונים של בעלי המכולות[39]. בשנת 1958, בעקבות הקמת המרכול הראשון של שופרסל בישראל הוא הקים לצד הארגון חברה לאספקה לחנויות מכולת[40][41]. איחוד הסוחרים בראשותו גם מחה נגד המיסים הגבוהים המושתים על הסוחרים[42]. ביוני 1964 הוא יצא עם אשתו לארצות הברית בשליחות האיחוד לתערוכה בינלאומית[43].

בעיתון חרות הוזכר פלדמן יחד עם רחמים כלנתר כמי שמכרו את עקרונותיהם תמורת כיסא, ונזרקו על ידי מפא"י לאחר שכבר לא היה צורך בהם[44].

פלדמן עמד בראש ארגון יוצאי קרקוב בישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב ראובן פלדמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2561
  2. ^ מנימוסי בעלי הבתים, דבר, 5 בפברואר 1936
    משכיר החנות עונה, דבר, 11 בפברואר 1936
  3. ^ אזכרה לר' צבי רפאלי טפט, דבר, 28 באוגוסט 1938
  4. ^ קרן הלואות של סוחרי מכלת, דבר, 29 ביוני 1939
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 נתן דונביץ, גיזרה בחזית הבחירות - מפלגה מחזרת אחר חנוונים, הארץ, 6 ביולי 1951
  6. ^ על מצב הסוחרים הזעירים בת"א, הארץ, 19 בינואר 1938
    על מצב המסחר הקמעוני, הארץ, 22 ביוני 1938
  7. ^ קרית ספר, הארץ, 14 באפריל 1939
  8. ^ ארגון סוחרי המכולת, הארץ, 30 באוגוסט 1939
  9. ^ שיתוך הסוחרים בת"א בקביעת המחירים, הבוקר, 1 בספטמבר 1939
  10. ^ הלואות לסוחרי מכלת וסיוע למחוסרי פרנסה, המשקיף, 28 בנובמבר 1939
  11. ^ סוחרי המכולת בחיפה למלחמה על קיומם, הבוקר, 27 בדצמבר 1939
  12. ^ הקמעונאים משמיעים תביעותיהם לשלטונות, המשקיף, 27 באפריל 1943
  13. ^ בין חנווני המכולת, דבר, 25 במרץ 1940
  14. ^ 'מהפכה' בארגון סוחרי המכולת, המשקיף, 16 באוגוסט 1940
  15. ^ אספה כללית של סוחרי המכולת בת"א ויפו, דבר, 10 בנובמבר 1941
  16. ^ כנוס ארצי של סוחרי המכלת, הארץ, 16 במרץ 1949
  17. ^ מסיבה להרב ראובן פלדמאן, הצופה, 3 בנובמבר 1942
  18. ^ הכתרתו של הרב ראובן פלדמן לרב דבית הכנסת בשכונת מונטיפיורי, הצופה, 18 באוקטובר 1945
  19. ^ הרב ל. פלדמן נרשם בספר הזהב של הקק"ל, הבוקר, 18 באוגוסט 1950
  20. ^ החזית הדתית המאוחדת, הצופה, 21 בינואר 1949
  21. ^ מזכיר סוחרי המכלת ברשימת מפא"י, חרות, 26 ביוני 1951
  22. ^ מהפכת נפל של מפא"י בהתאחדות הסוחרים, מעריב, 2 ביולי 1951
  23. ^ סוחרים רבים נגד התאחדותם, דבר, 3 ביולי 1951
  24. ^ נסיון מפא"י לפלג את ציבור הסוחרים, חרות, 28 ביוני 1951
  25. ^ הרב פלדמן אינו מייצג את הסוחרים, חרות, 29 ביוני 1951
  26. ^ בן גוריון בא להציל משרתו של הרב פלדמן, חרות, 3 ביולי 1951
  27. ^ ג. זילברשטיין, הרב פלדמן והציונים הכלליים, הארץ, 8 ביולי 1951
  28. ^ פלדמן סולק מארגון המכלת, מעריב, 16 באוגוסט 1951
  29. ^ הרב פלדמן שוחרר מארגון סוחרי המכלת, הארץ, 17 באוגוסט 1951
  30. ^ הדלת בסכנה, מעריב, 5 בספטמבר 1951
  31. ^ צבור הסוחרים נאמן להתאחדות הסוחרים, חרות, 19 בספטמבר 1951
  32. ^ פורק "אוצר הסוחר" של הרב פלדמן, חרות, 5 ביוני 1958
  33. ^ הרווחים של קמעונאי המכולת יועלו ב-20%, הארץ, 25 ביולי 1952
  34. ^ י. שדמי, החנוונים שנה אחר הפילוג, מעריב, 5 בספטמבר 1952
  35. ^ למוכרי סיגריות, הצופה, 20 ביולי 1953
  36. ^ השמטה, שערים, 22 בינואר 1954
  37. ^ נסתיים הויכוח על חוק הדיינים, הצופה, 27 ביולי 1954; המשך
  38. ^ הושלמו רשימות המועמדים לכנסת, הארץ, 10 ביוני 1955
  39. ^ י. שדמי, הרב פלדמן חזר לסוחרים, מעריב, 17 באוגוסט 1955
  40. ^ חברה לאספקה לחנויות מכולת, הארץ, 13 בנובמבר 1958
  41. ^ סודיות תמוהה, מעריב, 18 בנובמבר 1958
  42. ^ חנוונים קובלים על השגת גבול, מעריב, 5 במאי 1959
  43. ^ לוח החברה, מעריב, 11 ביוני 1964
  44. ^ המשטר המושחת והסוחר, חרות, 30 באוקטובר 1959
    ההפגנה נגד ר' בנימין מינץ, חרות, 17 באוגוסט 1960
    מה צפוי לפליישר, חרות, 30 בדצמבר 1962
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0