האזור ההאדלי
האזור ההאדלי (בלעז: Hadal zone; ביוונית: "דמוי-האדס", כלומר: בלתי-נראה") או האזור ההאדופלגי (Hadopelagic zone) הוא הכינוי לעמודת המים באזורים העמוקים ביותר באוקיינוס, בעומק שלמן 6,000 מטר ומטה, ועד לקרקעית (האזור הדמרסלי (Demersal zone) והאזור הבנתי (Benthic zone)). מקור השם הוא שמו של אל השאול היווני האדס – הבלתי נראה.
תנאים
בשנת 1960 הגיעו ז'אק פיקארד (Jacques Piccard) ודון וולש (Don Walsh) לשקע מריאנה, השקע העמוק ביותר על-פני כדור הארץ, שעומקו כ-10,911 מטרים, והבחינו ביצורים חיים. מקובל לחשוב כי רוב החיים בעומק זה נתמכים על ידי שלג ימי או על ידי פעולות כימיות מסביב לארובות הידרותרמיות. המחסור באור והלחץ העצום יוצרים סביבת חיים עוינת, שאליה הסתגלו רק מינים ספורים. מכיוון שאור השמש אינו חודר לשכבה זו, צמצמו מינים רבים בים העמוק את יכולת הראייה לטובת הגדלת העיניים, הקולטות הבזקים ביולומינסנטיים. למרבית היצורים המתגוררים בסביבות הקרקעית אין פיגמנטים כלל, מאחר שבהיעדר אור אין כל משמעות לצבע.
הלחץ יכול להגיע עד 1,100 אטמוספירות. באזורים שבהם לחץ נמוך יותר, ימותו יצורים אלה.[1] המינים הנפוצים באזור, המסוגלים להתמודד עם הלחץ העצום, הם מדוזות, דגי צפע, תולעי צינור ענקיות,[2] צדפות וחכאים.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ A. Aristides Yayanos & Allan S. Dietz, Death of a Hadal Deep-Sea Bacterium After Decompression, Science, 29 April, 1983
- ^ גיא פז, מפגש עם תולעי המעמקים, ynet16 בנובמבר 2006
23237769האזור ההאדלי