קרל לואגר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרל לואגר
ראש עיריית וינה
18971910
(כ־13 שנים)
→ יוסף סטרובאך
יוסף נאומייר ←
קרל לואגר ב-1897

קרל לוּאֶגֶר (גרמנית: Karl Lueger‏; 24 באוקטובר 184410 במרץ 1910) היה פוליטיקאי אוסטרי, ראש העיר של וינה בשלהי תקופת קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית פרנץ יוזף, משנת 1897 עד שנת 1910.

קרל לואגר נולד בווינה, למד משפטים באוניברסיטת וינה וקיבל דוקטורט בשנת 1870.

היה ממייסדי המפלגה הנוצרית-סוציאלית האוסטרית. צידד באידאולוגיה גרמנית-לאומנית ויצא נגד בני הלאומים האחרים בקיסרות. הוביל קו אנטישמי, והאשים, בין היתר, את היהודים בהידרדרותה הכלכלית של וינה. כמו כן ביטא עמדות אנטי-סלאביות. בתעמולתו פנה בעיקר לבני המעמדות הנמוכים בווינה, וניסה להסיתם נגד היהודים בעיר, שרובם היו שייכים למעמד הבינוני המשכיל. לואגר קרא: "היהודים הללו, הם שודדים מאתנו את כל הקדוש לנו! מולדת! לאומיות! ולבסוף גם את רכושנו!".[1]

הקיסר פרנץ יוזף, בעל דעות ליברליות והומניסטיות, תיעב את לואגר, ודחה שלוש פעמים את אישור מינויו לראשות העיר וינה, ורק בשנת 1897 אישר את המינוי. לאחר היבחרו לתפקיד מיתן לואגר את הרטוריקה הלאומנית והאנטישמית שלו, ועסק בעיקר בבינויה של העיר. ללואגר היו מספר ידידים יהודים, וכנשאל, כיצד מתיישבים הדברים עם עמדותיו ענה: "אני מחליט מיהו יהודי!"[2] (!Wer ein Jude ist, bestimme ich).

יש הרואים בלואגר את מבשר הנאציזם. בעזרת הכריזמה שלו וכשרונו הדמגוגי השפיע לואגר על אישים רבים, ובהם אדולף היטלר שבספרו "מיין קאמפף" כתב כי לואגר היווה מודל לתוכניתו האנטי-יהודית (הן באידאולוגיה שלו והן בכישרון התעמולה שלו).

התעמולה האנטישמית של לואגר ובחירתו לתפקיד, על אף התנגדות המימסד והקיסר, הייתה בין הגורמים שהביאו את תיאודור הרצל למסקנה כי היציבות של האימפריה האוסטרו-הונגרית אינה מובטחת וכי אבד הכלח על הניסיונות לבסס את האמנציפציה ליהודים, ויש לשאוף לפתרון לאומי אלטרנטיבי.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל לואגר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 186.
  2. ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 80.
  3. ^ דרכו של הרצל לגיבוש תודעה לאומית יהודית : ב
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25766443קרל לואגר