קרל-היינריך פון שטילפנגל
 | |
| קרל-היינריך פון שטילפּנָגֶל, 1941. | |
| לידה |
2 בינואר 1886 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוגוסט 1944 (בגיל 58) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
הקיסרות הגרמנית  רפובליקת ויימאר גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1904–1944 (כ־40 שנה) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-30 מפקד הקורפוס ה-2 מפקד הארמייה ה-17 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
קרל-היינריך פון שטילפּנָגֶל (בגרמנית: Carl-Heinrich von Stülpnagel; 2 בינואר 1886 - 30 באוגוסט 1944) היה גנרל בוורמאכט, ממשתתפי קשר ה-20 ביולי שבעקבותיו הוצא להורג.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
קרל-היינריך פון שטילפנגל נולד ב-22 בינואר 1886 בברלין, והצטרף לצבא הקיסרות הגרמנית ב-1904. בשנים 1911–1914 השתלם באקדמיה הצבאית הפרוסית ובמלחמת העולם הראשונה שימש כקצין במטה הכללי של החזית המערבית. הוא עוטר בצלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה.
לאחר המלחמה המשיך בשירות קבע ברייכסווהר ומ-1933, בוורמאכט. ב-1936 מונה למפקד הדיוויזיה ה-30, וב-20 באפריל 1939 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים.
מלחמת העולם השנייה
ב-30 במאי 1940 מונה שטילפנגל למפקד הקורפוס ה-2, ופיקד עליו במהלך המערכה על צרפת. לאחר כניעת צרפת היה שטילפנגל ראש ועדת שביתת הנשק הגרמנית-צרפתית שמושבה היה בוויסבאדן, וב-20 בדצמבר 1940 מונה למפקד הארמייה ה-17. במבצע ברברוסה השתתף בהצלחה בקרבות הכיתור הגדולים: קרב אומן וקרב קייב. על כך עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל.
שטילפנגל היה אנטישמי ושיתף פעולה עם יחידות האיינזצגרופן ברציחות המוניות של יהודים באזור לבוב. הוא הורה לחייליו להתרכז בעיקר ביהודים ובאזרחים קומוניסטים כדי לשפר את הקשרים עם האוכלוסייה האוקראינית.
ב-פברואר 1942 הועבר לצרפת ומונה למפקד הצבאי בצרפת הכבושה. למרות הסתייגותו מהיטלר והנאצים הוא השליט בצרפת משלט דיכוי נוקשה בהוצאת בני ערובה, חברי מחתרת וקרוביהם להורג.
הוא יצר קשר עם קבוצת הקושרים באמצעות עוזרו לויטננט קולונל סזר פון הופאקר, שהיה דודנו של קלאוס פון שטאופנברג[1].
קשר ה-20 ביולי
שטילפנגל פעל במהירות ביום ה-20 ביולי 1944. עוד לפני שהגיעו הידיעות על גורלו של היטלר, הוא מיהר ואסר בפריז 1200 אנשי אס אס, אס דה וגסטפו בידיעתו של גינתר פון קלוגה, מפקד החזית המערבית. כאשר נודע שהיטלר לא נהרג, הורה לו פון קלוגה לשחרר אותם ויעץ לו ללבוש מדים אזרחיים ולהסתתר.
שטילפנגל קיבל פקודה להתייצב בברלין. כקצין גאה הוא לא הסתתר אלא נסע לברלין עם נהגו ושומר ראשו. בעברם ליד ורדן ביקש שטילפנגל לעצור ולהסתכל על שדה הקרב שם פקד על גדוד במלחמת העולם הראשונה. בהגיעו לגדת נהר מז ירה בראשו. הכדור עקר עין אחת ופגע קשה בשנייה. הוא הובהל במצב של הכרה מעורפלת כשהוא פולט את שמו של רומל, לבית החולים בוורדן, שם הוצאה העין השנייה.
למרות פציעתו הוא הובא לברלין ונערך לו משפט בבית הדין העממי, כשהוא מוטל עיוור על מיטה צבאית והשופט רולנד פרייזלר מחרף ומגדף אותו. הוא נידון למיתה והוצא להורג בתלייה בכלא פלצנזה ב-30 באוגוסט 1944.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- קרל-היינריך פון שטילפנגל, באתר world war II
- קרל-היינריך פון שטילפנגל, באתר gravestone
הערות שוליים
- ^ פון הופאקר נאסר ב-26 ביולי 1944 ולאחר חקירה בעינויים בה הסגיר את ארווין רומל, נשפט למוות בבית הדין העממי על ידי רולנד פרייזלר ונתלה בכלא פלצנזה
- קושרי קשר ה-20 ביולי
- מתנגדים לנאצים שהוצאו להורג
- חיילי הרייכסווהר
- מעוטרי צלב הברזל
- גרמנים שנהרגו במלחמת העולם השנייה
- גנרלים בוורמאכט
- מעוטרי צלב האבירים
- מפקדי גייסות גרמניה במלחמת העולם השנייה
- מפקדי ארמיות גרמניות במלחמת העולם השנייה
- מעוטרי הצלב הגרמני בכסף
- אנשי צבא גרמנים במלחמת העולם הראשונה
- פושעי מלחמה נאצים