קרונדה
קרונדה (באנגלית: Carronade) היה סוג של תותח קצר טווח, בעל קנה חלק קדח, קצר ובקוטר גדול. הקרונדה פותחה במפעלי קארון, בסקוטלנד (ומכאן שמה) עבור הצי המלכותי הבריטי, ושימשה באוניות מלחמה מ-1770 עד אמצע המאה ה-19. הקרונדה הייתה יעילה מאד בטווח קצר, ועם הופעתה נחשבה מוצלחת מאד, עד להופעתם של תותחים ארוכי טווח.
היסטוריה
התותחנות הימית בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 לא הייתה מדויקת. התותחים היו חלקי קדח, הכוונות לא היו מדויקות, הקליעים לא היו לגמרי זהים, ושחיקת הקנה של כל תותח הייתה שונה. בשל כך, לא היה כמעט מושג של בקרת ירי, וירי מדויק לטווח רחוק היה כמעט בלתי אפשרי. קרבות ימיים התחוללו בדרך כלל בטווח קצר של כמה עשרות מטרים, והדגש באימוני הצוותים היה על קצב אש גבוה. במצב כזה, תותח בעל כוח אש רב לטווח קצר היה כלי נשק אפקטיבי מאד בקרבות ימיים.
פיתוח הקרונדה מיוחס ללוטננט גנרל רוברט מלוויל ב-1759 או לצ'ארלס גאסקויין (Gascoigne), מנהל חברת קארון בין השנים 1769 ל-1779. בהתאם, נקרא התותח בשנותיו הראשונות לעיתים "מלווינדה" (Mellvinade) או "גסקונדה" (Gasconade).
הצי המלכותי הבריטי סירב תחילה לאמץ את הקרונדות, בשל המוניטין הגרוע שהיה לחברת קארון. לעומת זאת, אוניות סוחר בריטיות אימצו בשמחה את התותח במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית: התותח היה קל משקל יחסית ודרש צוות מצומצם להפעילו, והיה יעיל נגד פריבטירים צרפתים ואמריקנים, תכונות שהפכו אותו ליעיל מאד עבור אוניות הסוחר. התותח החל להיכנס לצי הבריטי כתחליף לתותחים הקלים שהוצבו בדרך כלל על צור החרטום (Forecastle) וסיפון האחרה (Quarter Deck), ועד מהרה הוכיח את יעילותו בקרב. תעשיות המתכת הצרפתיות לא הצליחו לחקות את התותח במשך עשרים שנה, וכך היה לאוניות הבריטיות יתרון טקטי משמעותי בעשורים האחרונים של המאה ה-18, בשלבים הראשונים של המלחמות הנפוליאוניות.
הצלחתה של הקרונדה הביאה לכך שנעשו ניסיונות לחמש ספינות בקרונדות בלבד: לאה"מ "גלאטון" (Glatton), שהייתה אונייה מן הדרג הרביעי ונשאה 56 תותחים - קרונדות בלבד - היה יותר כוח אש מאשר אוניית הקו אה"מ ויקטורי, אוניית קו מן הדרג הראשון ובה למעלה מ-100 תותחים. ואולם, תצורה זו, של חימוש בקורונדות בלבד לא הייתה נפוצה, ונעשה בה שימוש באוניות בודדות בלבד, וזאת משום שהיריב יכול היה להישאר מעבר לטווח הקצר של הקרונדות ולהשתמש בתותחים ארוכי טווח ללא כל סיכון.
בעשורים הראשונים של המאה ה-19 החלה לעלות קרנה של התותחנות ארוכת הטווח, על חשבון מטחי דופן כבדים בטווח קצר. בשל כך, ירד ערכה של הקרונדה, ובאמצע המאה הוצאה משירות בצי הבריטי. עם זאת, עדיין נעשה בה שימוש במלחמת האזרחים של ארצות הברית בשנות ה-60 של המאה.
אפיונים
הקרונדה הייתה קצרה בהרבה מתותח רגיל, ושקלה כרבע ממשקלו. טווח הירי של הקרונדות היה כמחצית, ואף שליש של טווח התותחים הרגילים (שנקראו Long Guns). זאת, מכיוון שהמטען ההודף בקורנדות היה קטן בהרבה מזה של התותחים. מכיוון שרוב הקרבות היו בטווח קצר מאוד, לא הייתה שאלת הטווח משמעותית. יתרון נוסף שהיה לקרונדות הוא משקלן הקטן: ניתן להציב מספר גדול יותר של קרונדות בסיפון העליון בלי לחשוש ליציבות האונייה. העובדה שהצוות הנדרש להפעלת הקרונדה קטן מזה שנדרש להפעלת תותח רגיל הייתה יתרון נוסף, שאיפשר הפעלת מספר רב יותר של קרונדות בעזרת צוות בגודל נתון.
קרונדות יוצרו בקליברים המקובלים בצי: 6, 12, 18, 24 ו-32 ליטראות. משקלן וגודלן אפשרו ליצור גם קרונדות גדולות בהרבה מהתותחים הרגילים; אה"מ "ויקטורי" נשאה קרונדות בקליבר 68 ליטראות. הקרונדות הקטנות יותר שימשו בכמה תפקידים. ראשית, הן היוו את עיקר חימושן של כמה אוניות מלחמה קטנות יחסית: הסקונרים מסדרות באלאהו (Ballahoo) וקוקו (Cuckoo) היו חמושות בארבע קרונדות. שימוש נוסף בקרונדות קטנות היה בספינות תותחים - ספינות קטנות שנועדו להפגזת חופים; ספינות אלה צוידו בקרונדות בקליבר קטן, אך לעיתים גם בקליברים גדולים יותר, עד 32 ליטראות. שימוש שלישי היה בסירות של אוניות קו; סירות אלה נועדו לעיתים מזומנות לפעולות פשיטה על יעדי אויב, ולפיכך צוידו גם הן בקרונדות.
אוניית קו דורגה על פי מספר התותחים שנשאה, ואולם הקרונדות לא נספרו במניין זה. בשל כך, מספר התותחים הרשמי עלול להטעות: ייתכן שהאונייה תישא פחות תותחים מן המניין הרשמי ובמקומם תהיינה קרונדות.
לקרונדות, כמו לשאר התותחים בתקופה, הייתה מערכת של חבלים שנועדה לרסן את הרתע של התותח. ואולם, הכָּנָה עליה הייתה הקרונדה מותקנת הייתה שונה מזו של התותחים הימיים: בעוד אלה מחוברים לציר אַצִילַיִם שנשען על כנה בעלת גלגלים (כדי לאפשר תנועה אחורה בעת הרתע), הייתה הקרונדה מונחת על כנה שהייתה מחליקה לאחור על מסילה בעת הרתע של הירי. שינוי טווח הירי נעשה בעזרת סיבוב בורג, לעומת הטריזים שהיו נתחבים אל כנת התותח לאותה מטרה.
