קרד אל-חסן
קַרְד אל-חסן (בערבית: قرض الحسن, בתעתיק מדויק: קרץ' אלחסן; בתרגום עברי מקורב: "הלוואה נדיבה") היא הלוואה שאינה דורשת ערבות או בטוחה. מאחר שבאסלאם כל ההלוואות אמורות להיות ללא ריבית, חלק מחכמי הדת רואים בהלוואה זו צורה נוספת של הלוואה ללא ריבית, בה המלווה מעניק ללווה סכום כסף מתוך נדיבות וללא כוונה לקבל רווח.
על פי השריעה, "אל-קרד" הוא חוזה שלא מצריך תמורה, והוא ניתן כתרומה (תַבַּרוּע) בלבד. לכן, "אל-קרד אל-חסן" היא הלוואה שניתנת בחינם לאנשים נזקקים למשך זמן מסוים, ובתום התקופה יש להחזיר את הקרן בלבד (סכום ההלוואה המקורי). השריעה אוסרת על קביעת תוספת כלשהי לטובת המלווה, משום שתוספת כזו נחשבת כריבית (רִבַּא).
עם זאת, בניגוד להלכות ריבית ביהדות, מותר להחזיר את ההלוואה בתוספת (כמו פריט, שירות או תועלת), בתנאי שהדבר לא נקבע מראש במפורש או בעקיפין במסגרת חוזה ההלוואה.
אטימולוגיה
קרד' פירושו "לחתוך", מכיוון שבאופן היסטורי המלווה חתך חלק מהרכוש שלו כדי לתת ללווה כהלוואה.[1][2][3]
בסיס מקרא
המילה "קרד" מופיעה בקוראן בשישה פסוקים: Q2:245, Q5:12, Q57:11, Q57:18, Q64:17, Q73:20. בכל פסוק הוא משמש כחלק מהביטוי qardh al-hasan, ותמיד בהתייחסות להלוואה לאללה ולא לבני אדם אחרים.[4]
דוגמה אחת היא
אם אתה מלווה לאללה, הלוואה יפה, הוא יכפיל אותה לזכותך והוא יעניק לך מחילה (סורה 64)[5]
"קרד" מופיע גם ב"חדית'" רבים. בניגוד לשימוש בקוראן, אף אחד מה"חדית'ים" באוספים של בוח'ארי, צחיח מוסלם, סונן אבו דאוד, נאסאי, אבן מג'ה, תירמידי, מוואטה, מוסנאד אחמד או דרימי לא מכיל את הביטוי "קרד אל-חסן". כולם משתמשים ב"קרד" ללא כל סמיכות.[6]
הרעיון
הרעיון של קרד אל-חסן הוא לסייע לעניים או לנזקקים על ידי הצעת הלוואה ללא כל ריבית. הקוראן קובע שהלוואה כזו היא יפה וראויה להערצה[7] כי הלווה של הלוואה כזו הוא אלוקים; לא האדם שמקבל את הכסף.[8][9] על פי פסוקי הקוראן, אלוקים מעריץ אנשים שנותנים מעושרם עבור עובדי אלוקים על ידי שימוש באמירה זו "הלוואה לאלוקים", בעוד שהעושר הזה מסופק לאנשים על ידי אלוקים.[10]
פרשנות לא אורתודוקסית לפסוקי הקוראן הנוגעים ל"קרד אל-חסן" (מאת מ. או. פארוק) טוענת שההקשר של הפסוקים אינו "נראה קשור להלוואות בעסקאות בעולם הזה", אלא מתמקד ב"עסקה סמלית בין אללה למאמינים". בעסקאות כאלה, המאמינים יכולים להעניק לאללה רק הלוואות ולא מתנות, מכיוון ש"כל מה שאנו מציעים לאללה נחשב להלוואה", שכן היא תמיד מוחזרת "כפולה או אף יותר".[11] בניגוד להוראות המשפטיות הדתיות האורתודוקסיות הקובעות כי פסוקי הקוראן אוסרים על מוסלמים לגבות ריבית על הלוואות עסקיות, פארוק מציין שהפסוקים "אינם מציינים כל פרט בנוגע לתנאים או למגבלות, כולל האם קרד או קרד אל-חסן חייבים להיות ללא תוספת. להפך, קרד אל-חסן, כחוזה עם אלוקים, מציין תמיד תוספת", שכן הקוראן מדבר על הכפלת קרד אל-חסן.
בבנקאות ובפיננסים באסלאם
חוזי קרד אל-חסן בין בנקים ללווים קובעים כי הלווה צריך רק להחזיר את הסכום שלווה, אם כי הלווה יכול להחזיר כסף נוסף כתודות. הלוואות מסוג זה משמשות כניסיון להקל על העוני וליצור צמיחה כלכלית. כמו כן, הקוראן הציג אותו כמרכיב יוצא מן הכלל כגון צדקה, זכאה ו-ואקף, שהוא מושג הכרחי כדי לספק את רווחת החברה.[1]
קרד אל-חסן תומך בעקרון העיקרי של אחווה. כמו כן, ישנן הטבות כגון סיוע לעניים, ביסוס מערכת יחסים מחוזקת בין עניים לעשירים, חלוקה צודקת של ההכנסה הלאומית בין כל האזרחים, הסרת הבדלי מעמדות ואבטלה, והיותו מעשה עם שכר גדול ב"יום התחייה".[12]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Zainal Abidin, Ahmad; Alwi, Norhayati Mohd; Ariffin, Noraini Mohd (2011). "A case study on the implementation of Qardhul hasan concept as a financing product in Islamic banks in Malaysia". International Journal of Economics, Management, and Accounting. 2011. 19 (3).
- ^ "Glossary of Financial Term - Q". Institute of Islamic Banking and Insurance. אורכב מ-המקור ב-2018-09-11.
- ^ Lone, Fayaz Ahmad (2014). Islamic Banks and Financial Institutions: A Study of their Objectives and Achievements. Palgrave Macmillan. ISBN 978-1349564149.
- ^ Farooq, Mohammad Omar (19 בינואר 2012). "6. Qardh in the Qur'an". Qardh al-Hasana, Wadiah/Amanah and Bank Deposits: Applications and Misapplications of Some Concepts in Islamic Banking. SSRN 1418202.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Farooq, Mohammad Omar (19 בינואר 2012). "6. Qard in the Quran". Qard al-Hasana, Wadiah/Amanah and Bank Deposits: Applications and Misapplications of Some Concepts in Islamic Banking. SSRN 1418202.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Farooq, Mohammad Omar (19 בינואר 2012). "5. Qard in ahadith". Qard al-Hasana, Wadiah/Amanah and Bank Deposits: Applications and Misapplications of Some Concepts in Islamic Banking. SSRN 1418202.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Saeed, Abdullah. Economics. in: Encyclopaedia of the Qurʾān. Georgetown University.
- ^ Askari, Hossein; Iqbal, Zamir; Mirakhor, Abbas (2015). Introduction to Islamic Economics: Theory and Application. Wiley. p. 314. ISBN 978-1118732960.
- ^ Siddiqui, Abdur Rashid (2010). Qur'anic Keywords: A Reference Guide. The Islamic Foundation. p. 108. ISBN 978-0860374466.
- ^ Al-Qaradawi, Yusuf (2013). Fiqh Al Zakah. Islamic Book Trust. p. 77. ISBN 978-9675062766.
- ^ Maududi. op. cit., Vol. I, no. 267, 187; Abdullah Yusuf Ali, op cit., no. 275, 97; Muhammad Asad, op. cit. 54, no. 234; Irfan Ahmad Khan, Reflections on the Qur’an, Vol. I (Leicester: Islamic Foundation, 2005), 614.
- ^ Effendi, Jaenal (2013). The role of Islamic microfinance in poverty alleviation and environmental ... universitatsverlag Gottinge. ISBN 978-3-86395-137-5.
קרד אל-חסן39839838Q621093