קרב לסנאיה

קרב לסנאיה
	מלחמה: מלחמת הצפון הגדולה
תאריכים	9 באוקטובר 1708
מקום	אזור כפר לסנאיה בבלרוס
תוצאה	ניצחון רוסי
הצדדים הלוחמים
רוסיה הצארית	שוודיה
מפקדים
אלכסנדר מנשיקוב	אדם לודביג לבנגאופט ( Adam Ludwig Lewenhaupt)
כוחות
5,000 רגלים ו-7,000 פרשים	12,500 רגלים ופרשים
אבדות
1,111 הרוגים, 2,586 שבוים	1000 הרוגים, 3,500 אבודים וחלק משמעותי של האספקה

קרב לסנאיה היה קרב שהתרחש ב-9 באוקטובר 1708 בין הכוחות של רוסיה הצארית לבין כוח שוודי כחלק של מלחמת הצפון הגדולה. הקרב הסתיים בניצחון רוסי, לפי דבריו של פטר הגדול, ניצחון זה היה שלב חשוב לקראת הניצחון הרוסי המכריע בקרב פולטבה.

אלוף לבנגאופט היה מפקד של יחידה צבאית משמעותית שבסיסה היה בריגה. בקיץ 1708 הוא קיבל פקודה מקרל השנים עשר, מלך שוודיה לצאת דרומה ולחבור לכוח העיקרי בפיקוד המלך. על לבנגאופט הוטל להביא לכוח העיקרי אספקת חדשה של מזון ותחמושת לקראת המתקפה הכללית על מוסקבה.

מערך ההכנות התארך מעבר לצפוי וב-26 בספטמבר קרל השנים עשר החליט לשנות את התוכנית המקורית, עזב את המחנה שלו והחל בתנועה דרומה לכיוון אוקראינה במטרה לחזק את כוחותיו של הטמן איוואן מזפה ולעבור את החורף בתנאים טובים.

פיוטר הגדול ידע על תוכניותיהם של השוודים והחליט לתקוף את הכוח של לבנגאופט עוד לפני שהלה יצליח להתחבר עם הכוח העיקרי. יחידה בפיקוד של אלכסנדר מנשיקוב החלה לנוע לכיוון השוודים. במהלך 8 שנות המלחמה, הרוסים לא הצליחו לנצח את השוודים בקרב ולכן הפיקוד השוודי לא התרשם מהמהלך.

מהלך הקרב

שני הצדדים סבלו מאבידות משמעותיות במהלך הקרב. לקראת הערב החל לרדת שלג. לבנגאופט החליט על נסיגה במטרה להבטיח שלמות קרונות אספקה שהיו במחנה. חלק מהקרונות שימשו את השוודים לבניית מכשולים שהיו צפויים לעכב את הכוח הרוסי. הניסיון היה מוצלח ובהמשך השוודים הצליחו להעביר את כל הקרונות מעבר לנהר אבל כ-700 חיילים שוודים נהרגו במהלך זה. במטרה להתחבר לכוח העיקרי במהירות המרבית, האלוף לבנגאופט החליט לנטוש את התותחים ורוב אספקת המזון שהייתה בקרונות. החיילים החלו בביזת הקרונות וכ-1,000 מהם השתכרו. כאשר, ב-19 באוקטובר לבנגאופט הצליח להתחבר לכוח העיקרי, הוא הביא איתו רק כמחצית הכוח (כ-6,000) ולמעשה ללא אספקת תחמושת ומזון. הדבר רק הגביר את הבעיות הלוגיסטיות של קרל השנים עשר.

בנוסף לכך, הקרב לימד את הרוסים שהם מסוגלים להתמודד בשדה הקרב מול הכוח השוודי. הדבר היה חשוב מאד להעלאת היכולת והמורל של החיילים לקראת קרב פולטבה שהתרחש 9 חודשים מאוחר יותר.