קרב איפר החמישי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב איפר החמישי
מערכה: מתקפת מאה הימים
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים 28 בספטמבר 1918 – 2 באוקטובר 1918 (5 ימים)
קרב לפני מתקפת מז–ארגון
קרב אחרי קרב קמברה (1918)
מקום איפר, בלגיה
תוצאה ניצחון מדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים

בלגיהבלגיה בלגיה
בריטניהבריטניה בריטניה
צרפתצרפת צרפת

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמנית

מפקדים

בלגיהבלגיה אלברט הראשון
בריטניהבריטניה הרברט פלומר
צרפתצרפת ז'אן-מארי דגוט

הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית אריך לודנדורף
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית הנסיך רופרכט
הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית פרידריך זיקסט פון ארמין

כוחות

28 דיוויזיות

16 דיוויזיות

אבדות

בלגיהבלגיה 4,500
בריטניהבריטניה 4,965
קנדה (1868-1921)קנדה (1868-1921) 200

10,000 שבויים
300 תותחים
600 מקלעים

קרב איפר החמישי, המכונה גם ההתקדמות בפלנדריה וקרב פסגות פלנדריה, הוא שם לא פורמלי המשמש לזיהוי סדרת הקרבות בצפון צרפת ובדרום בלגיה מסוף ספטמבר עד אוקטובר 1918. [1]

רקע כללי

לאחר שמתקפת האביב הגרמנית ב-1918 לא הצליחה להשיג ניצחון מכריע, המורל הגרמני דעך ומאידך המספר ההולך וגובר של חיילים אמריקאים שהגיעו לחזית המערבית העניקו לבעלות הברית יתרון מספרי הולך וגובר על הארמיות המערביות של הקיסרות הגרמנית. כדי לנצל זאת פיתח המרשל פרדיננד פוש פיתח אסטרטגיה שהתפרסמה כ"המתקפה הגדולה", בה בוצעו התקפות על הקווים הגרמניים לאורך חזית רחבה ככל האפשר. [2] כוחות בלגים, בריטים וצרפתים ברחבי מבלט איפר היו אמורים ליצור את הקצה הצפוני של מתקפה לעבר העיר הבלגית לייז'. [3] הארמייה הבריטית השנייה עקבה אחר כמה נסיגות קלות ונלחם בפעולה ברכס אוטרשטיין ב-18 באוגוסט, ואחריו הייתה הפוגה. כוחות של בעלות הברית באזור נחו היטב בסוף ספטמבר. [4]

הקרב

קבוצת הארמיות פלנדריה (GAF) תקפה בשעה 5:30 בבוקר ב-28 בספטמבר, לאחר הכנה ארטילרית של שלוש שעות. [5] [6] ה-GAF תקף עם 12 דיוויזיות בלגיות, 10 דיוויזיות בריטיות של הארמייה הבריטית השנייה ו-6 דיוויזיות צרפתיות של הארמייה הצרפתית השישית. הבריטים תקפו על 4.5 מיל (7.2 קילומטרים) חזית עד לכביש איפר-זונבקה, משם תקף צבא בלגיה על קו צפונה לדיקסמוד. [7] התקפות בעלות הברית חדרו במהירות מבעד להגנות הגרמניות והתקדמו עד 6 מיל (9.7 קילומטרים). חלק גדול מהאדמה שממערב לפשנדל, שננטשה במהלך הנסיגה של תחילת 1918, נכבש מחדש. [8] גשם החל לרדת אך בערב הבריטים כבשו את קורטוויילדה, זנדווורדה, קרויסייק ובקלייר; חיילים בלגים כבשו את זונבק, פולקפה, שאאפ ביילי ויער חותולסט. [9] באגף הדרומי התקדמו פעולות קלות של שלוש דיוויזיות בריטיות לסנט איב, מסין והרכס מוויצ'אטה להולבקה. הקו הקדמי הגרמני נמתח מדיקסוד להות'ולט, בלארה, זנדווורדה והולבקה. [5]

Messines, Terhand ו- Dadizeele נפלו ב-29 בספטמבר, ולמחרת, על אף שהאדמה שנלכדה הפכה לעוד בוץ, כל הקרקע הגבוהה סביב איפר נכבשה על ידי בעלות הברית. [10] עד ה-1 באוקטובר, נתפסה הגדה השמאלית של המחנה (ליס) עד קומינס והבלגים היו ממזרח לקו ממורסלדה לסטאדן ודיקסמוד. ההתקדמות נמשכה עד 2 באוקטובר כשהגיעה תגבורת גרמנית והמתקפה עלתה על אספקתה. בשל מצב האדמה, 15,000 מנות מזון הוצנחו על ידי 80 מטוסים בלגים ובריטים. [11]

לאחר מכן

נפגעים

הבריטים סבלו 4,695 נפגעים, והבלגים 4,500 נפגעים מתוך 2,000 הרוגים ו-10,000 חולים או פצועים. [12] בעלות הברית התקדמו עד 18 מיל (29 קילומטרים), עם התקדמות ממוצעת של 6 מיל (9.7 קילומטרים), ולכדו 10,000 שבויים, 300 תותחים ו-600 מקלעים. [13]

פעולות שלאחר מכן

המתקפה נמשכה בקרב קורטה (14–19 באוקטובר). [14]

סדר הכוחות

מדינות ההסכמה

יחידות בעלות הברית נכללו בקבוצת הארמיות פלנדריה בפיקודו של אלברט הראשון, מלך הבלגים, והגנרל הצרפתי ז'אן-מארי דגוט שימש כראש המטה. [15]

  • הארמייה השנייה (גנרל הרברט פלומר) [16]
  • הצבא הבלגי (המלך אלברט)
    • קבוצת דרום (לוטננט גנרל אלויס ביויאק)
      • הדיוויזיה ה-11
      • הדיוויזיה ה-8
      • הדיוויזיה ה-12
      • הדיוויזיה ה-6
    • קבוצת המרכז (לוטננט גנרל אלפונס ז'אק דה דיקסמוד)
      • הדיוויזיה ה-9
      • הדיוויזיה ה-3
      • הדיוויזיה הצרפתית ה-128 - מאחור
    • קבוצת צפון (לוטננט גנרל לואי ברנהיים)
      • הדיוויזיה ה-7
      • הדיוויזיה ה-1
      • הדיוויזיה ה-10
    • הדיוויזיות הבלגיות הנותרות הגנו על חזית איזר המוצפת מקלרקן לים
      • הדיוויזיה ה-4
      • הדיוויזיה ה-2
      • הדיוויזיה ה-5
    • דיוויזיית הפרשים הבלגית
  • הצבא הצרפתי - בעתודה
    • הקורפוס ה-7 (גנרל אנדרה ז'וזף עמנואל מאסנה) - בפיקוד בלגי
      • הדיוויזיה ה-41
      • הדיוויזיה ה-164
      • הדיוויזיה ה-128 - תחת פיקוד הצבא הבלגי
    • הקורפוס ה-34 (גנרל אלפונס נודן) - עדיין בשליטת פוש
      • הדיוויזיה ה-5
      • הדיוויזיה ה-70
      • הדיוויזיה ה-77
    • קורפוס הפרשים ה-2 (גנרל פליקס אדולף ראבילו) - הוצבה באזור פרובן - אוטקרק - ארזל
      • דיוויזיית הפרשים ה-2
      • דיוויזיית הפרשים ה-4
      • דיוויזיית הפרשים ה-6

הגרמנים

קבוצת הארמיות רופרכט בפיקודו של רופרכט, נסיך הכתר של בוואריה אשר פיקדה על צבאות גרמניה בצפון, החזיקה את פלנדריה עם הארמייה הרביעית, שכללה פחות מחמש דיוויזיות באזור. [8] [5]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28036320קרב איפר החמישי

  1. ^ Edmonds & Maxwell-Hyslop 1947, p. 57.
  2. ^ Sheffield 2011, pp. 315–316.
  3. ^ Edmonds & Maxwell-Hyslop 1947, pp. 2–3.
  4. ^ Harris & Barr 1998, p. 197.
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Reichsarchiv 1944, p. 617.
  6. ^ AFGG 1928b, p. 15.
  7. ^ Boraston 1919, pp. 285–286.
  8. ^ 8.0 8.1 Edmonds & Maxwell-Hyslop 1947, pp. 65–73.
  9. ^ Boraston 1919, p. 286.
  10. ^ Sheffield 2011, p. 322.
  11. ^ Edmonds & Maxwell-Hyslop 1947, pp. 74–94.
  12. ^ Edmonds & Maxwell-Hyslop 1947, p. 92.
  13. ^ Marix Evans 2002, p. 211.
  14. ^ Edmonds & Maxwell-Hyslop 1947, pp. 269–294.
  15. ^ AFGG 1928a, pp. 360–361.
  16. ^ AFGG 1928a, Carte 36.
  17. ^ Edmonds & Maxwell-Hyslop 1947, Appendix I.
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קרב_איפר_החמישי&oldid=1414068"