קרב איפסוס
קרב איפסוס היה קרב שהתרחש בשנת 301 לפנה"ס כחלק ממלחמות הדיאדוכים (מלחמות הירושה על האימפריה של אלכסנדר הגדול), בכפר בשם איפסוס בפריגיה (באסיה הקטנה ובטורקיה של ימינו). אנטיגונוס מונופתלמוס ובנו דמטריוס פוליורקטס עמדו מול קואליציה של שלושה משריו האחרים של אלכסנדר מוקדון: קסנדרוס (שליט מוקדון), ליסימאכוס (שליט תראקיה) וסלאוקוס הראשון, שליט בבל והממלכה האחמנית. במהלך הקרב עשו כל אחד מן הצדדים שימוש בעשרות אלפי לוחמים מכל צד וביניהם גם פילי מלחמה. הקרב מתואר על ידי פלוטארכוס ב"חיי דמטריוס". הקרב נחשב, לצד קרב רפיח, לקרב החשוב ביותר בתקופה ההלניסטית. במהלך הקרב מת אנטיגונוס, שהיה בן 81 ובנו ירש את כסאו, אך הצד שלהם נחל כישלון בקרב.
אנטיגונוס מונופתלמוס היה שליט האזורים שבהם נמצאות כיום סוריה, טורקיה, לבנון וחלק מישראל. עד לקרב איפסוס נחל אנטיגונוס הצלחה יחסית במלחמות הדיאדוכים. המצור על רודוס גרם לתושבי האי להסכים לסייע לאנטיגונוס עם כל אויב למעט תלמי הראשון. קסנדרוס נותר מבודד ותלמי עצמו התאושש מתקיפה של אנשי אנטיגונוס ב-306 לפנה"ס. אנטיגונוס פנה לתקיפת קסנדרוס. סלאוקוס, שרק זמן קצר קודם לכן העניק לצ'נדרגופטה מאוריה חלק מאדמותיו במזרח תמורת 500 פילי מלחמה, החליט לפצל את כוחותיו של אנטיגונוס ולפלוש לאסיה הקטנה. השניים הצליחו להדוף את אנטיגונוס ולכבוש חלקים נרחבים מאסיה הקטנה. ארץ ישראל נפלה בידיו של תלמי הראשון לאחר התמוטטות שלטון אנטיגונוס. אתונה נקלעה לאנרכיה ולשלטון עלה לאכארס (Lachares) שהפך עד מהרה לטירן. דמטריוס נקרא שוב לשקם את הדמוקרטיה[1].
הקרב מסמל למעשה את כישלון הניסיון האחרון להחזיק את האימפריה של אלכסנדר הגדול כיחידה אחת ואת התפוררותה הסופית.[2]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בנימין שמרון, רחל צלניק, תולדות התקופה ההלניסטית, יח' (האוניברסיטה הפתוחה) 6-5, עמ' 32
- ^ "Kingdoms of the Successors of Alexander: After the Battle of Ipsus, B.C. 301". World Digital Library. 1800–1884. נבדק ב-2013-07-27.
24106988קרב איפסוס