קנת
קְנָת הייתה עיר באזור הבשן המזרחי בתקופת המקרא, המשנה והתלמוד.
בספר במדבר מסופר כי בתקופת ההתנחלות נכבשה על ידי בני שבט מנשה, ובראשם נֹבח, אשר קרא לה על שמו:[1]
”וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ: וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ.”
בספר דברי הימים מסופר כי היא הייתה בידי בני שבט יהודה, אולם אחר כך נכבשה על ידי הארמים במערכה צבאית:[2]
”בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה ... וְתָמָר כַּלָּתוֹ יָלְדָה לּוֹ אֶת פֶּרֶץ וְאֶת זָרַח כָּל בְּנֵי יְהוּדָה חֲמִשָּׁה: בְּנֵי פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל: ... וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב: וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד: וַיִּקַּח גְּשׁוּר וַאֲרָם אֶת חַוֹּת יָאִיר מֵאִתָּם אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ שִׁשִּׁים עִיר כָּל אֵלֶּה בְּנֵי מָכִיר אֲבִי גִלְעָד.”
בתקופת שיבת ציון הייתה קנת בגבולם המזרחי של השבים.[3]
בתקופה ההלניסטית והרומית
- ערך מורחב – קנטה
בהתקופה ההלניסטית הייתה קנת, שנקראה קנתה או קנטה, אחת מערי הדקאפוליס בתקופה הרומית התנהלה בקנת עיר גדולה. יוסף בן-מתתיהו הזכיר את סביבות העיר כזירת קרבות בין כוחותיו של המלך הורדוס לבין הערבים.[4]
במאה ה-20 הציעו חוקרים לזהות את קנת בכפר הדרוזי קַנַואת.
לקריאה נוספת
- הערך: קְנָת, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 790.
- הערך: קנת, אנציקלופדיה מקראית, כרך ז, 1976. עמ' 204–205.
- יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974.
קישורים חיצוניים
- שלמה מונק, פלשתינה, עמ' 96, באתר hebrewbooks
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ב, פסוקים מ'-מ"ב.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים ג'-כ"ג.
- ^ ראו: ירושלמי, מסכת שביעית, ו, א.
- ^ יוסף בן-מתתיהו, מלחמות היהודים, א, י"ט.
25307769קנת