קלשון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
קִלשון הוא כלי ארוך המתפצל בסופו למעין שיניים, המשמש להרמה וזריקה של חומרים כגון חציר, עלים וענבים ושאר תוצרת חקלאית. קלשון מכיל בין שתיים לשש שיניים באורכים ורווחים שונים בין השיניים בהתאם למטרה.
הקלשון ככלי נשק
הקלשון, יחד עם החרמש, שימש פעמים רבות כנשק ביד אנשים שלא יכלו להרשות לעצמם חרבות או רובים או ללא גישה לנשק כגון זה.[1] לדוגמה, הקלשון, או הטרידנט (תלת-שן), היה נשק מקובל לגלדיאטורים ברומא העתיקה. כמו כן פותחו נשקי מוט הדומים לקלשון/טריידנט והיו בשימוש בימי הביניים המאוחרים.
הקלשון בתרבות
בתרבות העמים הפופולרית הפך הקלשון המשולש להיות מזוהה עם שתי דמויות מיתולוגיות: פוסידון - אל הים היווני, והשטן - דמות מיתולוגית המסמלת רוע.
גלריית תמונות
-
נער בעבודה בגורן עם קלשון -
מגדל U-Bank בשדרות רוטשילד בתל אביב. המגדל מעוצב בצורת קלשונות היוצאים מבסיסו
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קלשון |
הערות שוליים
- ^ לדוגמה בספר שמואל א', פרק י"ג, פסוק כ"א.
