קלמנס ברנטנו

קלמנס ברנטנו (גרמנית: Clemens Brentano או Klemens Brentano;‏ 9 בספטמבר 1778, אהרנברייטשטיין, קובלנץ, האימפריה הרומית ה"קדושה" - 28 ביולי 1842, אשפנבורג, הקונפדרציה הגרמנית) היה משורר וסופר גרמני, דמות מפתח בתנועת הרומנטיקה הגרמנית.

חייו

קלמנס ברנטנו נולד ב-9 בספטמבר 1778 למשפחת סוחרים אמידה מפרנקפורט. מוצאו של אביו היה מאיטליה. אחותו היא הסופרת והמלחינה בטינה פון ארנים, שהייתה חברה קרובה של גתה ובטהובן. ברנטנו למד בהאלה וביינה, ולאחר מכן התגורר בהיידלברג, וינה וברלין. בחוג חבריו נמנו כריסטוף מרטין וילנד, יוהאן גוטפריד הרדר, יוהאן וולפגנג פון גתה, פרידריך שלגל, יוהאן גוטליב פיכטה ולודוויג טיק.

בין השנים 1798 ו-1800 התגורר ברנטנו בעיר יינה, המוקד הראשון של תנועת הרומנטיקה הגרמנית. ב-1801 עבר לגטינגן והתחבר עם מי שעתיד להפוך לגיסו, המשורר והסופר אכים פון ארנים. ב-29 באוקטובר 1803 נשא ברנטנו לאישה את הסופרת סופי מרו. שנה לאחר מכן עבר להיידלברג וסייע לפון ארנים בעריכת הבטאון של התנועה הרומנטית "Zeitungen für Einsiedler" ("העיתון לנזיר"), וכן של "קרן הפלא של הנער", אסופה של שירה עממית גרמנית. לאחר פטירת אשתו ב-1806, נשא ברנטנו לאישה את אוגוסטה בוזמאן. בין השנים 1808 ו-1818 התגורר בעיקר בברלין, ובין 1819 ל-1824 בעיר דילמן בווסטפאליה, שם התחבר לאמונה הקתולית ופרש לחיי נזירות לאחר שמאס באורח חייו חסר המנוח.

במנזר של דילמן הפך לעוזרה של הנזירה המבורכת אנה קתרינה אמריך והעלה על כתב רבים מדבריה. לאחר מותה של אמריך פרסם ברנטנו את רשימותיה וכתביה. אחד מכתבים אלה סייע בסוף המאה ה-19 לזהות בוודאות את מיקומו של בית האם מרים, בקרבת חורבות העיר אפסוס בטורקיה. במאה ה-20 החלו החוקרים להטיל ספק כמה מהרשימות שייחס ברנטנו לנזירה אמריך היו אכן שלה, ועלה החשד שרבים מהפרסומים הם מפרי עטו.

בהמשך חייו, התגורר ברנטנו ברגנסבורג, פרנקפורט ומינכן ועסק בהפצת האמונה הנוצרית. נפטר בעיר אָשָאפֶנְבּוּרג (כיום בבוואריה).

עבודתו הספרותית

ברנטנו, אשר כתביו המוקדמים פורסמו תחת שם העט "מריה", משתייך לאסכולת היידלברג של הסופרים הרומנטיים הגרמנים, ויצירותיו ידועות בעודף התיאורים הדמיוניים וצורות ביטוי ביזאריות ובלתי צפויות. בין עבודותיו הידועות ניתן למנות את אוסף הנובלות הרומנטיות הקצרות Romanzen vom Rosenkranz, אשר פורסמו ב-1852, לאחר מותו; את סיפוריו הקצרים ובמיוחד את "הסיפור של קספר הצדיק ואנה היפה" (Geschichte vom braven Kasperl und dem schönen Annerl). סיפורים נוספים שאסף במהלך חייו פורסמו לאחר מותו על ידי עורכים שונים.

אזכורים של יצירותיו

שירו "הוורד הלבן" שימש, בין השאר, השראה לשמה של מחתרת "הוורד הלבן" שהתנגדה לשלטון המפלגה הנאצית בגרמניה.

עבודותיו של ברנטנו מוזכרות בנובלה דוקטור פאוסטוס מאת תומאס מאן. 13 שירים המתוארים כעבודותיו המוקדמות של המלחין גיבור הנובלה מבוססים על שירים אמיתיים מפרי עטו של ברנטנו.

רשימת יצירותיו

שירים

• Eingang
• Frühlingsschrei eines Knechtes
• Abendständchen
• Lore Lay
• Auf dem Rhein
• Wiegenlied
• An Sophie Mereau
• Ich wollt ein Sträusslein binden
• Der Spinnerin Lied
• Aus einem kranken Herzen
• Hast du nicht mein Glück gesehen?
• Frühes Lied
• Schwanenlied
• Nachklänge Beethovenscher Musik
• Romanzen vom Rosenkranz
• Einsam will ich untergehn
• Rückblick

ספרי דת

• Die Barmherzigen Schwestern in Bezug auf Armen- und Krankenpflege
• Lehrjahre Jesu
• Das bittere Leiden unsers Herrn Jesu Christi
• Das Leben der heil. Jungfrau Maria (The Life of the Holy Virgin Mary
• Biographie der Anna Katharina Emmerick
• Tagebuchaufzeichnungen: Geheimnisse des Alten und des Neuen Bundes: Aus den Tagebüchern des Clemens Brentano

אגדות

• Die Mährchen vom Rhein

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלמנס ברנטנו בוויקישיתוף

• יצירותיו של קלמנס ברנטנו בפרויקט גוטנברג

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

קלמנס ברנטנו27330003