קלמן ליס
 |
קַלמן לִיס (1903, קובל, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – 19 באוגוסט 1942, אוטבוצק, גנרלגוברנמן (פולין הכבושה)) היה משורר וסופר יהודי בשפת היידיש. התמחה בחינוך ילדים פגועים בוורשה. נספה בשואה.
ביוגרפיה
קלמן ליס נולד בעיר קובל שבפלך ווהלין בשנת 1901[דרושה הבהרה]. כבר מגיל רך פורסמו שיריו בעיתונות היידיש. תוך לימודיו בגימנסיה עסק בתרגום יצירות פושקין, מיצקביץ' ואחרים. למד בסמינר העברי בווילנה ושימש כמורה בעיירות ווהלין; את זמנו הפנוי הקדיש לכתיבת שירים. שיריו התפרסמו בין השאר בכתב העת "אויפגאנג"[1][2]. זוהה כ"משורר של ווהלין"[3].
ליס המשיך בלימודיו ורכש השכלה מקיפה בבית הספר הגבוה לפסיכולוגיה וחינוך ילדים פגועים בעיר אוֹטְבוֹצְק שליד ורשה. מונה כמנהל המוסד היהודי "צנטוס" (CENTOS, Centrala Towarzystwa nad Sierotami) לילדים חריגים שמטעם הג'וינט. הצטיין בעבודתו, נישא והתגורר בעיר.
נשא את שרה רובינשטיין, בתם של משה הורנשטיין וחיה מושקא הורנשטיין (בת האדמו"ר מהר"ש מלובביץ'), שהייתה נשואה קודם לכן לשמואל רובינשטיין[4]. נולד להם בן, יעקב יוסף[5]. אשתו נפטרה כשכרעה ללדת את הבן השני, שגם הוא לא נשאר בחיים[6]. הילד הראשון יעקב יוסף ליס נמסר לאימוץ[7] אצל דודיו מנחם מנדל (אח של שרה) ורעייתו שיינא הורנשטיין (בת האדמו"ר הריי"צ מלובביץ'), שלא היו להם ילדים[8][9]. ליס מצא נוחם בעבודתו הספרותית והרבה בכתיבה לבני הנעורים.
עם הכיבוש הנאצי ב-1939 נשאר ליס באוטבוצק. קרוב משפחתו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, ניסה להשיג לו ולחותנו וחותנתו הורנשטיין – דודיו של האדמו"ר[10][9] אשרות יציאה מאירופה וארצות כניסה לארצות הברית, ללא הצלחה. במקביל ניסה הרב שניאורסון לחלץ את בנו של קלמן – יעקב יוסף ליס וכן את הוריו המאמצים (בתו וחתנו של האדמו"ר)[8][9].
עם התקדמות המלחמה סירב ליס לברוח לבית אמו בקובל, ונשאר עד הרגע האחרון עם חניכיו, ביחד איתם נספה. גם בנו נספה בשואה וגם הוריו המאמצים של בנו, ואמה של אשתו שרה – חיה מושקא הורנשטיין[9].
יצירתו
כתביו
- וואלינער שליאכן, ורשה: מארק ראקאווסקי, 1930. ("דרכי ווהלין", פואמות)
- ווינטער אין דארף: פראגמענטן פון א פאעמע, פייטרקוב: דרוק ראזענשטיין, 1933. ("חורף בכפר", פואמה)
- דאס ליד פון פעטער באטראק: פאעמע פון די צארישע צייטן, ורשה: ווילנער פארלאג ב' קלעצקין, 1935. ("שירו של דוֹד בטרק: פואמה מימי הצאר")
- קינד און רינד, ורשה: שוואלבן, 1936. ("ילד ובהמה", שירים לילדים)
- דער הייל-פעדאגאגישער אנשטאלט צענטא און זיין דערציונג-סיסטעם (סיסטעם פון אינטימער דערציונג), ורשה: הייל פעדאגאגישער אנשטאלט צענטאס, 1937. (על המוסד החינוכי שבו עבד)
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של קלמן ליס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ספר קובל (1957), עמ' 184–197
- חנה מלאָטעק, פּערל פֿון ייִדישער פּאָעזיע: קלמן ליס — אַ וואָלינער קרבן פֿון די נאַציס; צו זײַן 65סטן יאָרצײַט, פארווערטס, 17 באוגוסט 2007 (ביידיש)
- ש. זאַראָמבּ / וואַרשע, וואלינער שליאַכן, ליטערארישע בלעטער, 19 בספטמבר 1930
הערות שוליים
- ^ פוּן וואָך צוּ וואָך, ליטערארישע בלעטער, 1 באפריל 1931
- ^ פוּן וואך צוּ וואך, ליטערארישע בלעטער, 27 בספטמבר 1929
- ^ אהרן מאַרק / ווילנע, פון אידילישע פּייזאַזש צום קאַמפס־מאטיוו, ליטערארישע בלעטער, 9 באוגוסט 1935
- ^ מנחם שמואל סלונים, "תולדות משפחת הרב מליאדי", עמוד 110, מספר 305, תש"ו | רבי מנחם מנדל שניאורסון, "ספר התולדות אדמור מהר"ש", עמוד 33, תש"ז | שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים, עמוד 241, מספר 315, תשמ"א | (לא היו לה ילדים משמואל רובינשטיין)
- ^ מספר 628/ג בספר הצאצאים. הרבי מלובביץ' העיר למנחם שמואל סלונים – עורך הספר "תולדות משפחת הרב מליאדי", שהשמיט בספר את יעקב יוסף ליס בעמוד 144.
- ^ נפטר מיד או אחרי תקופת מה. בספר הזכרון של העיר קובל ("קובל: ספר עדות וזכרון לקהילתנו שעלה עליה הכורת", עורך: אליעזר לֵאוֹנִי־צופרפין, תל אביב: הוצאת ארגון יוצאי קובל בישראל, תשי"ז, באתר אוצר החכמה) נכתב בעמוד 188: שאשתו "שטאַמט פון גאָר גרויסן יחוס, פון די ליבאַוויטשער שניאורסאָנס" (תרגום מיידיש: מקורה מאילן יחוסין מכובד, ממשפחת שניאורסון מליובאוויטש [=כלומר ממשפחת אדמור"י חב"ד ליובאוויטש]), ובעמוד 191 נכתב: שנשא את "שרה רובינשטיין, בת למשפחה הידוע הורנשטיין־רובינשטיין". ובעמוד 192: "נולד להם בן, יעקב, כשכרעה ללדת את הבן השני נפטרה האם וגם הבן לא נשאר בחיים".
- ^ כנראה בעקבות פטירת אמו
- ^ 8.0 8.1 אגרות קודש רבי יוסף יצחק שניאורסון: חלק ו', עמוד נ"ה מחשון תש"ב, וחלק י"ב, עמוד קנ"ג מסוכות תש"ב
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 תשורה שוויכא תשע"ב, עמוד 65, ועמוד 70 והעמודים שביניהם. | אבא של אשתו שרה, משה הורנשטיין, נפטר בסופו של דבר בתש"א, לפני השואה. מנחם מנדל ושיינא הורנשטיין לא הצליחו לצאת מאירופה מכיוון שנסעו לפולין לעזור לאביהם משה הורנשטיין (חותנו של קלמן וסבו של יעקב יוסף) במחלתו, ומפולין כבר לא היה ניתן לצאת לאחר מכן.
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הריי"ץ, חלק י"ד, עמוד שנ"ה, אייר ת"ש. נדפס ב-1998
28757125קלמן ליס