קללת משאבי הטבע
קללת משאבי הטבע (באנגלית Resource curse או פרדוקס העושר - Paradox of plenty) הוא פרדוקס שבו מדינות ואזורים עם שפע של משאבי טבע, בדרך כלל מתכלים כמו נפט וגז טבעי, אשר אמורים לתרום לצמיחתה של מדינה בדרך כלל, נוטים להיות בעלי צמיחה כלכלית פחותה מזו של מדינות עם פחות משאבי טבע.
היתכנות הפרדוקס נובעת מסיבות שונות, ביניהן ירידה בתחרויות של סקטורים אחרים, פיתוח תלות ורגישות לשינוי הרווחים המושפעים משווי משתנה של משאב הטבע, ניהול כושל של ההכנסות ממשאבי הטבע על ידי המדינה, שחיתות ועוד.
ה"קללה" איננה משפיעה על כל המדינות בעלות משאבי טבע רבים, אולם היא אמיתית עבור חלק גדול מהן.
הדוגמה הנפוצה ביותר בעולם הכלכלה לפרדוקס היא הולנד.
התאוריה מאחורי הפרדוקס
הרעיון שעומד מאחורי הפרדוקס ובו עודף משאבי טבע עלול להוות יותר נטל כלכלי מאשר מקדם צמיחה כלכלית החל להתהוות בשנות ה-80 של המאה ה-20. המונח "קללת משאבי הטבע", או באנגלית resource curse thesis נוצר על ידי ריצ'רד אוטי (Richard Auty) ב-1993 כדי לתאר איך מדינות עשירות במשאבי טבע היו חסרות יכולת להשתמש בעושר הזה כדי להגדיל את הצמיחה שלהן, ואיך בצורה לא אינטואיטיבית, למדינות אלה הייתה צמיחה נמוכה יותר מאלה ללא משאבי טבע.
מחקרים רבים הראו קשר בין שפע באוצרות טבע לצמיחת כלכלית נמוכה. דוגמה מרכזית היא המדינות המייצאות נפט. החל מ-1965 ועד 1998, ארגון המדינות המיצאות נפט, OPEC, התל"ג לנפש פחת בממוצע ב-1.3%, בעוד שבשאר העולם המתפתח היה בממוצע 2.2%.
המחלה ההולנדית
ערך מורחב – המחלה ההולנדית
הדוגמה הבולטת ביותר לתופעת קללת משאבי הטבע היא "המחלה ההולנדית". שבה נגרמה ירידה בפריון ובצמיחה עקב עלייה בשווי השוק של המטבע ההולנדי ועלייה בשכר, שנגרמו מגילוי אוצרות טבע.
השפעות כלכליות
אי יציבות בהכנסות
מחירים של משאבי טבע נתונים להשפעה רבה מחוץ למדינה ועל כן תנודתיים מאוד. לדוגמה מחירי חבית נפט עלו מ-3 דולר לחבית ל-12 דולר ב-1974 בעקבות משבר הנפט העולמי של 1973. ב-1986 ירדו מחירי הנפט ל-10 דולר לחבית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קללת המשאבים, באתר אקו-ויקי
- טום קרגנבילד, "קללת משאבי הטבע: למה מדינות עשירות במשאבי טבע בדרך כלל עניות", באתר כלכלה קלה, 3 ביולי 2017
24969143קללת משאבי הטבע