קלינופודיון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקלינופודיון מנוצה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: צינוראים
משפחה: שפתניים
סוג: קלינופודיון
שם מדעי
.Clinopodium L

קְלִינוֹפּוֹדְיוֹן (שם מדעי: .Clinopodium L) סוג צמחים הנמנה עם משפחת השפתניים. הסוג מונה 168 מינים ו-35 תת-מינים של צמחים עשבוניים רב-שנתיים לעיתים רחוקות חד-שנתיים או בני שיח שתפוצתם באזורים החמים ובהרים טרופים עד סובטרופיים[1][2].

לסוג קלינופודיון משויכים שלושה מינים הגדלים בר בישראל: קלינופודיון מנוצה, כלמנתה אפורה ואקינוס ריחני. שני האחרונים, כפי שניתן לראות לפי שמם, שויכו בעבר לסוגים שונים, ולפי שיטת המיון העכשווית שניהם הועברו לסוג הוותיק ביותר – קלינופודיון. אקינוס ריחני שגדל בהרי יהודה ובחרמון וקלינופודיון מנוצה שגדל בחרמון וברמת הגולן נמצאים בסכנת הכחדה בישראל[3]. זוטה לבנה צורפה לרשימת המינים כי שמה המדעי העדכני הוא Clinopodium barbatum[4][5]. [ראה ערך מורחב].

מיני הבר בישראל

זוטה לבנה

זוּטָה לְבָנָה (Micromeria fruticosa (L.) Druce) - בן-שיח ריחני שגובהו 40 עד 100 ס"מ, נפוץ בחבל הים-תיכוני בארץ ישראל. פרחיו לבנים. הפרחים אינם יושבים בדורים שבחיקי עלים אלא ערוכים בתפרחות קטנות ומסועפות הנישאות על עוקצים ארוכים הנראות כקרקפות קטנות וצפופות. זוטה לבנה צורפה לרשימת המינים של קלינופודיון כי שמה המדעי העדכני הוא Clinopodium barbatum[4][5]. [ראה ערך מורחב].

כלמינתה אפורה

כָּלָמִינְתָּה אֲפֹרָה (שם מדעי: Clinopodium brevifolium (Wahlenb.) Bräuchler & Hjertson) כלמינתה אפורה היא בן שיח שעיר מאוד ואפור-מכסיף, שעליו מכילים שמנים אתריים ריחניים (שונים מהאזוב) ששמשו כבר מתקופה קדומה כתבלין וכתרופה עממית.

מיון ושמות: שמותיו המדעיים של כלמינתה השתנו חליפות, והדעות על שיוכו חלוקות. באתר KEW שמו Clinopodium brevifolium ואלו באתר WFO ובאתר הישראלי "צמחיית ישראל וסביבתה" שמו Clinopodium insulare (P.Candargy) Govaerts. בעבר שמו נקבע לפי הסוג אליו שויך באנגלית ובעברית - calamintha incana (sm.) heldr, שמשמעו "מנתה (נענה) טובה" וכך הוא נותר באתר צמח השדה[6].

בית גידול ותפוצה: משרעת תפוצת תפוצתה העולמית מצומצמת ומקוטעת מזרח הים התיכון: יוון, האיים בים האיגאי, כריתים, קפריסין, טורקיה, עיראק סוריה לבנון, ישראל ואף בלוב. בישראל כלמינתה אפורה אינה שכיחה. היא גדלה בחבל הים תיכוני באזורי ההר, ובקעת החולה וחודר לבתות הספר במדבריות יהודה ושומרון, הגלעד ועמון. היא מאכלסת בתות סלעי גיר של קירטון וחוואר על קרקע קירטון לחה ומוצלת במערב הגליל ובסלעי נארי בדרום הרי יהודה, וגם בשפכי קרקע ובסדקי קירות.

מאפיינים: בן שיח קטן ריחני מאוד, ומשתרע שגובהו 20 עד 50 ס"מ, כל חלקיו מכוסים בצפיפות בשערות קצרות ורכות, מאפירות ומלבינות. הגבעולים רבועים, מעוצים בבסיסם, מסתעפים לסעיפים נגדיים, וגם שרועים ופושטים לצדדים. העלים נגדיים, קטנים, פשוטים, צפופים מאוד וקוטרם ואורכם 3 עד 10 מ"מ לעיתים רחוקות עד 15 מ"מ. הפטוטרת קצרה. טרפי העלים רכים, עגולים או סגלגלים ורחבים, שפתם תמימה או חרוקה במקצת.

הפרחים נישאים בדלילות בחיקי העלים בדורים של 2 עד 6 פרחים על עוקצים קצרים כאורך הגביע או יותר. הגביע דו-שפתני, אורכו 4 עד 5 מ"מ, דמוי פעמון שנפוח במקצת בבסיסו, ולאורכו 13 עורקים; השפה העליונה משולשות, ו-2 השיניים התחתונות ארוכות ומחודדות יותר. הכותרת דו-שפתנית, צבעה ורוד עד ארגמני, אורכה כפול כמעט מאורך הגביע. צינור הפרח ישר, קצר וקירח בפנים (מחוסר טבעת שערות). לוע הכותרת בהיר, ועליו נקודות בוורוד כהה. השפה העליונה שטוחה כמעט ומפורצת במקצת לשתי אונות. השפה התחתונה פרושה עם 3 אונות. האונה האמצעית ארוכה ורחבה משתי האונות הצדדיות. האבקנים והעלי בולטים הרבה מצינור הכותרת. זוג האבקנים הקדמי ארוך במקצת מהזוג האחורי. העלי מפוצל לשתי אונות בלתי שוות. הפרי מפרדת עם 4 פרודות סגלגלות וחלקות.

מין זה משמש כצמח נוי של אור מלא, עמיד בקרה, בשרב ובגיר ורגיש למליחות. הריבוי באמצעות זרעים בסתיו וייחורים בחורף ובאביב. הפריחה בסוף עונת האביב ובעונת הקיץ. ממאי ועד דצמבר. העלווה קיימת כל השנה[7].

קלינופודיון מנוצה

קְלִינוֹפּוֹדְיוֹן מְנֻצֶּה (Clinopodium vulgare) הוא עשב רב-שנתי נדיר הגדל בחרמון ובגולן וגובהו 30 עד 80 ס"מ. העלים סגלגלים ואורכם 8 עד 12 ס"מ. הפרחים נישאים בדורים דמויות קרקפת. וצפופים. בכל דור הרבה פרחים. החפיות דמויות סרגל, בעלות שערות ארוכות. הגביע דמוי צינור, כפוף מעט, דו-שפתני עם 13 עורקים, אורכו 12 עד 8 מ"מ. שיני השפה העליונה דמויות אזמל או סרגל, שיני השפה התחתונה ארוכות יותר ומחודדות. השפה העליונה כפופה לאחור אחרי הפריחה. שאר סימני הפרח כמו לכלמינתה. המין מאכלס מקומות צל בחורש ובסביבתו בחרמון ובצפון רמת הגולן. טיפוס התפוצה אירו-סיבירי וים תיכוני. הפריחה ממאי ועד אוגוסט[8].

אקינוס ריחני

אָקִינוֹס רֵיחָנִי (Clinopodium graveolens (M.Bieb.) Kuntze, שמו המדעי בעבר: acinos rotundifolius pers) הוא עשב חד-שנתי, קטן ונמוך, גובהו עד עשרה ס"מ ופרחיו ורודים. העלים נגדיים, פשטים, בעל פטוטרת ואורכם 10 עד 28 מ"מ ורוחבם 5 עד 8 מ"מ. טרפי העלים קצרים סגלגלים או מעוגלים שפתם משוננת. הפרחים נישאים בדורים בחיקי העלים העליונות. הדורים מועטי פרחים (4 עד 6 פרחים), מרוחקים זה מזה, ומצטרפים ביחד לאשכול מופסק[9]. הפרחים נישאים על עוקצים דקיק שאורכם קטן מאורך הגביע. הגביע דמוי צינור דק, כפוף ומשונץ (מכווץ) באמצעו. הגביע דו-שפתני שאורכו 6 עד 8 "מ, בעל 13 עורקים ולועו שעיר. הגביע מסתיים ב-5 שיניים. בשפה העליונה זוג שיניים דמויי אזמל וכפופים לאחור. בשפה התחתונה שלוש שיניים דמויות מרצע וארוכות יותר. צבע הכותרת ארגמני ורדרד או סגול בהיר. הכותרת דו-שפתנית, צבעה ארגמן-סגול בהיר עד ורוד, ארוכה מעט מהגביע. צינור הגביע אינו בולט מהגביע. שיני השפה העליונה קצרות בהרבה מאלו של השפה התחתונה. הפרי מפרדת של 4 פרודות חלקות ששאר בתוך הגביע משתייר. טיפוס תפוצה ים-תיכוני ומערב אירנו-טורני. בישראל אקינוס ריחני הוא מין נדיר ובסכנת הכחדה. הוא מאכלס שדות, בתות. בהרי יהודה ובחרמון ברום 1,400 עד 1,700 מטרים וכן בגלעד בעמון במואב ואדום. פריחה מאפריל עד יולי. אקינוס ריחני גדל בחרמון ברום 1,400–1,700 מטרים. אוכלוסייה נוספת נמצאת ברכס מעון שבדרום הרי יהודה. הפריחה מסוף אפריל עד תחילת יולי. בתקופת האביב הקצרה הצמיחה פריחה ועשיית זרעים מהירה לפני התייבשות הקרקע.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלינופודיון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ .Clinopodium L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet
  2. ^ Clinopodium, POWO (2022). "Plants of the World Online Published on the Internet
  3. ^ אקינוס ריחני, באתר הערכות הסיכון לטבע בישראל
  4. ^ 4.0 4.1 Clinopodium barbatum, POWO "Plants of the World Online. Published on the Internet, ‏2022
  5. ^ 5.0 5.1 Clinopodium barbatum, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏2022
  6. ^ כלמינתה אפורה, באתר צמח השדה
  7. ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
  8. ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998
  9. ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 384
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34962833קלינופודיון

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קלינופודיון&oldid=2148172"