קירששטייניט
 | |
| תכונות המינרל | |
|---|---|
| הרכב כימי | CaFe+2SiO4 |
| מערך קריסטלוגרפי | אורתורומבי |
| צורת הגביש | בדרך כלל גרגרי או מסה חסרת צורה. הגבישים זעירים וגודלם עד 0.5 מ"מ |
| צבע | חסר צבע, ירוק בהיר. חסר צבע בפיסה דקה מנוסרת. |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה |
| קשיות | 5.5-5 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.434 |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | מליליט, מגנטיט, פרובסקיט, אפטיט, הורנבלנדה, קלציט, ביוטיט, ונפלין |
קירששטייניט הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקט במבנה דמוי איים) השייך לקבוצת האוליבין.[1]
תכונות
נוסחת המבנה הכימי של קירששטייניט טהור היא CaFe+2SiO4. הקירששטייניט יוצר תמיסה מוצקה (שורה איזומורפית, כלומר תרכובות דומות בהרכבן) עם המינרל מונטיצ'ליט העשיר במגנזיום (CaMgSiO4), אף הוא חבר בקבוצת האוליבין.
כמו שאר המינרלים בקבוצת האוליבין, הקירששטייניט מתגבש במערכת האורתורומבית (חבורת סימטריות מרחבית Pbnm) כפי שמוצג באיור 1. היונים של הברזל מצויים באתר M1 והיונים של הסידן באתר M2. תא היחידה גדול יותר מתא היחידה של האוליבין נטול הסידן, הפאיאליט, והפרמטרים שלו הם: Åa=4.859 , b=11.132Å, c=6.420Å.
הקירששטייניט מופיע בטבע בדרך כלל במקבצים גרגריים או חסרי צורה. הגבישים זעירים וגודלם עד 0.5 מ"מ. הקשיות של המינרל בינונית, 5.5-5 בסולם מוס, והמשקל הסגולי הוא 3.434.
אופטית המינרל הוא דו-צירי שלילי. מקדם השבירה של הקירששטייניט נע בין 1.67 ל-1.73. צבעם של גבישי הקירששטייניט הוא בדרך כלל ירוק בהיר או חסר צבע. פיסה דקה מנוסרת של קירששטייניט היא חסרת צבע.
המינרל נתגלה לראשונה ב-1957 בהר שאהרו (Shaheru), חרוט געשי כבוי על הר הגעש הפעיל ניאראגונגו, סמוך לעיר גומה במחוז קיוו צפון ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, על ידי שאמה והייטונן (Sahama & Hytönen), זוג חוקרים מהמכון לגאולוגיה באוניברסיטת הלסינקי שבהלסינקי פינלנד. המינרל קרוי על שם ד"ר אגון קירששטיין (Egon Kirschstein), גאולוג גרמני שהיה חלוץ במחקר הגאולוגי באזור בו נתגלה המינרל ונהרג בקרבות שהתחוללו באזור במלחמת העולם הראשונה. הדגימה המקורית שנתנה את השם למינרל מצויה כיום במוזיאון המלכותי של מרכז אפריקה בטרבורן שבבלגיה.
מקור ותפוצה
בהר שאהרו הקירששטייניט נוצר בלבה של מליליט-נפליניט, במסיב טז'רן ברוסיה הקירששטייניט מופיע בסלעי סקארן גירניים.
קירשטייניט הוא מינרל נדיר מאוד, ועד היום הוא אותר במקומות מועטים בעולם.[2] המקומות לדוגמה בהם ניתן למצוא קירששטייניט כוללים את הר שאהרו (Shaheru), חרוט געשי כבוי על הר הגעש הפעיל ניאראגונגו, סמוך לעיר גומה במחוז קיבו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (המקום שבו נתגלה המינרל לראשונה); באתר הניסויים הגרעינים נום איוונט (Gnome Event) במחוז אדי (Eddy) שבניו מקסיקו שבארצות הברית; במכרה וסלס (Wessels) בפרובינציית הכף הצפוני בדרום אפריקה; ובמסיב טז'רן מערבית לימת באיקל שברוסיה.[3]
לקריאה נוספת
- Deer, W. A., Howie, R. A., and Zussman, J. (1992). An introduction to the rock-forming minerals (2nd ed.). Harlow: Longman מסת"ב 0-582-30094-0
קישורים חיצוניים
- אתר WebMineral
- קירששטייניט באתר Mindat
- סיכום הממצאים של שאמה והייטונן כפי שפורסם ב-1957 בגיליון מס' 31 של ה-Mineralogical Magazine
- פרויקט rruf
הערות שוליים
- ^ כך על פי אתר Mindat. עם זאת על פי אתר Mineral Galleries לא תמיד נוהגים לכלול את המינרלים המכילים סידן בקבוצת האוליבין.
- ^ אתר Mindat
- ^ לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat.
30147066קירששטייניט