קילופה
קילופה הוא אחד מאחד עשר סממני הקטורת אשר שימשו בהכנת קטורת הסמים אותה הקטירו הכהנים על מזבח הזהב בכל יום בבית המקדש. משקל הקילופה בקטורת שלושה מנים. הקילופה לא נמנה בתורה בין סממני הקטורת, והוא אחד משבעה סממנים שנמסר למשה בסיני בעל פה[1], מלבד ארבעת הסממנים המפורשים בתורה.
זיהוי הקילופה
דעת רש"י[2] שהוא בושם בשם קינמון. אבל יש שסברו שבהכרח נפלה ברש"י טעות דפוס, כיון שאחד מסממני הקטורת האחרים הוא קינמון[3].
דעת הרמב"ן[4] שקילופה הוא קנה בושם המוזכר כאחד ממרכיבי שמן המשחה, והוא קליפת עץ שמכונה בערבית 'דראציני'.
בפירוש המשנה לרמב"ם[5] תירגם את הקילופה לערבית קאסי"א ליגנ"א, ובמקום אחר תירגם 'קשר סליכה'[6]. הרד"ק[7] תרגם ללועזית 'צימטט ראהר'. בספר הערוך[8] מזהה את הקילופה עם אגוז מוסקט ששמו בערבית 'דארנא'. הרס"ג[9] זיהה את הקילופה עם הבושם הנקרא בלעז 'אלבסבאסה'.
קישורים חיצוניים
- חגי הלוי, פירושי הראשונים על ברייתת פיטום הקטורת, באתר אוצר החכמה
- פנחס זביחי, מזהב ומפז - חלק ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף ו' עמוד ב'
- ^ רש"י, מסכת כריתות, דף ו' עמוד א'
- ^ שיטה מקובצת כריתות ו, א אות ל"ט, ערוך לנר שם. בספר דרישה אורח חיים קל"ג אות י"ד כתב בדומה לרש"י שזו קליפת עץ הדומה לקינמון, וכך העלה גם יהודה פליקס בספרו החי והצומח במקרא עמ' 147
- ^ ספר שמות, פרק ל', פסוק ל"ד
- ^ מסכת כריתות א, א
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות כלי המקדש והעובדין בו, פרק ב', הלכה ד'
- ^ ספר השרשים לרד"ק, שורש קנה, באתר היברובוקס
- ^ ערך קלופה
- ^ תפסיר שמות ל לד