קטליריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקטליריה
Keteleeria davidiana
Keteleeria davidiana
מיון מדעי
קבוצת אצטרובלים זכריים של קטליריה איווליניאנה
אצטרובל זרעים של Keteleeria davidiana

קטליריה (שם מדעי: Keteleeria; בסינית: 油杉属; בפין-יין: you shan shu) הוא סוג של 3 מינים של עצים מחטניים ירוקי-עד השייכים למשפחת האורניים, שתחום תפוצתו משתרע על שטח גדול מצפון לדרום ברפובליקה העממית של סין, לאוס ווייטנאם. התנאים הסביבתיים שבהם הוא גדל משתנים בהתאם מאקלים ממוזג לכמעט אקלים טרופי. מין זה הוא אחד ממיני האורניים הבודדים הגדלים בתנאים הקרובים לטרופיים.

תיאור

מיני קטליריה הם עצים ירוקי-עד היכולים להגיע עד לגובה של 35 מטרים. קליפת גזע העץ מחורצת לאורך בחלק התחתון של הגזע. הענפים שונים באורכם. על הענפים צלקות עלה קטנות ועגולות. למיני הקטליריה יש מיקוריזה (מוטואליזם (הדדיוּת) בין תפטיר של פטרייה ובין שורשי העץ) עם לפחות 26 מיני פטריות מהסוגים רוסולה (Russula), נטופה (Lactarius), סיבית (Inocybe) ועוד.[1]

העלים הם דמויי מחטים שטוחות, המסודרות לאורך הענף בצורת סליל ולעיתים בצורת כוכב. אורכן בין 1.5 ל-7 סנטימטרים ורוחבן 2 עד 4 מילימטרים. הפיוניות מסודרות בשתי שורות בחלק התחתון של העלה, ולעיתים יש שורת פיוניות בקצה העליון. בכל עלה יש שתי תעלות שרף.

כל מיני הקטליריה הם חד-ביתיים, דו-מיניים. האצטרובלים הזכריים (אצטרובלי האבקה) מקובצים בסוככים,[א] בקבוצה של 4 עד 8, תכונה המשותפת גם לסוגים Pseudolarix ו-Nothotsuga. האצטרובלים הנקביים (אצטרובלי הזרעים) זקופים (במקום להיות תלויים), צורתם גלילית או חרוטית-גלילית ואורכם בין 6 ל-22 סנטימטרים. מההאבקה ועד הבשלות נדרשים בין שישה לשמונה חודשים. האצטרובלים נושרים מיד לאחר שהזרעים מתפזרים, בדבוקה אחת או בנפרד. צורת האצטרובלים ואופן הנשירה שלהם שונים מאוד בשלושת המינים.

לזרעים צורת משולשת-מלבנית ואורכם בין 8 ל-16 מילימטרים. לזרעים צמודה כנף באורך פי 1.5 עד 2.5 מאורך הזרע.[2]

לנבטים שניים עד ארבעה פסיגים.

תפוצה

תפוצת העץ מוגבלת לדרום-מזרח אסיה. עיקר התפוצה ברפובליקה העממית של סין במחוזות: דרום גאנסו, צפון שאאנשי, מזרח סצ'ואן, יונאן, דרום-מערב חוביי, גוויג'ואו, גואנגשי, חונאן, גואנגדונג (יחד עם הונג קונג והאי האינאן) דרום-מערב ג'יאנגשי, פוג'יין וג'ג'יאנג. יש גם חורשות בטאיוואן, כמו גם אוכלוסיות מבודדות בהרים של צפון לאוס ובדרום וייטנאם.[3]

טקסונומיה

הסוג תואר מדעית לראשונה ב-1866 על ידי הבוטנאי והגנן הצרפתי אלי-אבל קרייר (Élie-Abel Carrière‏; 1818–1896).[4] השם המדעי מנציח את הגנן הבלגי ז'אן-בטיסט קטלר (Jean-Baptiste Keteleer‏; 1813–1903). סוג זה הוא קרוב משפחה לסוגים Pseudolarix ו-Nothotsuga. כל שלושת הסוגים מובחנים בכך שהאצטרובלים הזכריים מקובצים בסוככים, וביכולתם, הנדירה במחטניים, לתמוך בסיעוף.[ב] הוא שונה מ-Nothotsuga בכך שאצטרובלי הזרעים שלו גדולים הרבה יותר, ומ-Pseudolarix בעלים ירוקי-העד ובכך שהאצטרובלים לא מתפרקים בבגרות.

השונות בין האצטרובלים הובילה בעבר לתיאור של כמה מינים נוספים (עד ל-16 "מינים"), אבל מרבית המקורות המוסמכים תומכים כיום רק בשלושה. עם זאת, אתר Flora of China מכיר בחמישה מינים.[5]

המינים המוכרים כיום הם:

תמונה שם מדעי תחום תפוצה
Keteleeria davidiana (C.E.Bertrand) Beissn. מרכז ודרום הרפובליקה העממית של סין, טאיוואן
Keteleeria evelyniana Mast. סצ'ואן, יונאן, צפון לאוס, וייטנאם
Keteleeria fortunei (A.Murray) Carrière דרום סין

המין שהיה קרוי בעבר Keteleeria fabri סווג מחדש לסוג אשוח ושמו המדעי שונה בהתאם ל-Abies fabri

מאובנים

אבקה מאובנת של המין הנכחד Keteleeria caucasica חולצה משכבת אדמה קדומה באזור הקווקז בגאורגיה. מאובנים של מינים של קטליריה ידועים מתקופות קדומות בדרום פורטוגל.[6]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטליריה בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ umbel, תפרחת על ציר ראשי קצר המסתיים במפרק יחיד ממנו יוצאים עוקצים הנושאים את האצטרובלים
  2. ^ Coppicing, שיטה שבה נוהגים לחתוך את הגזע סמוך לקרקע והעץ מצמיח חוטרים חדשים (ראו סיעוף באתר אקו-ויקי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26515299קטליריה