קחטאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפה של חצי האי ערב, 600 לספירה

שבט קַחְטָאן (בערבית: قحطان או القحطاني; באנגלית: Qahtān או Kahtān) הוא קונפדרציה שבטית ערבית, שמקורה בתימן ודרום חצי האי ערב, המורכבת משלושה שבטים עיקריים. הוא נחשב, לצד השבט עדנאן (عدنان), שמקורו במרכז, צפון ומערב חצי האי ערב, לקבוצה שממנה יצאו שאר השבטים הערביים.[1][2] כיום בני השבט ושבטי המשנה שלו ממוקמים בתימן, בערב הסעודית, כווית, קטר ואיחוד האמירויות. רוב השבטים הקחטאניים מזוהים עם צאצאיו של קחטאן בן הוד, אשר על שמו נקרא השבט.

השבט המורחב קחטאן מתחלק לשלושה שבטים מרכזיים: סנהאן (Sanhan سنحان), ג'ונב (Junb جنب) ורופיידה (Rufaida رفيدة). כל שבט מרכזי מחולק לתת-שבטים רבים, וכל תת-שבט מחולק למשפחות שונות:

  • שבט סנהאן:
    • אל-חבב
    • אל-ג'אהדר
    • אל-סארי
    • אל-אומאר
  • שבט ג'ונב:
    • בני חג'ר (אל-חג'רי)
    • שריף
    • בני בשאר
    • אל-זוביידי
    • עוביידה (אל-אוביידי)
  • רופיידה

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ De Lacy O'Leary, Arabia Before Muhammad, ‏1927
  2. ^ Qaḥṭān - Arabian Legendary Figure, Encyclopedia Britannica, ‏נלקח ב-24 בנובמבר 2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26760943קחטאן