קו A-A
קו ארכנגלסק–אסטרחן (בקיצור קו A–A) היה המטרה הצבאית של מבצע ברברוסה. המושג "קו A-A" הוזכר לראשונה ב-18 בדצמבר 1940 בפקודת הפיהרר מספר 21, אשר ביטאה את המטרות של מבצע ברברוסה, מבצע הפלישה הגרמני לברית המועצות, הפקודה תיארה את כיבוש "הקו הכללי וולגה-ארכנגלסק" כיעד הצבאי הכולל של המבצע.
מקורו של הקו היה במחקר צבאי מוקדם יותר שבוצע בקיץ 1940 על ידי הגנרל אריך מרקס[1], דו"ח זה דגל בכיבוש ברית המועצות עד לקו "ארכנגלסק-גורקי-רוסטוב" וזאת על מנת למנוע ממנה להוות איום על גרמניה בעתיד ו"להגן עליה מפני מפציצי אויב". מרקס חזה שהמערכה, כולל כיבוש מוסקבה ומחוצה לה, תימשך בין 9 ל-17 שבועות (בין חודש לארבעה חודשים)[1].
קו ה-AA ההיפותטי היה אמור להימתח מעיר הנמל ארכנגלסק שלחופי הים הלבן בצפון רוסיה, ימשיך ללאורך הוולגה ועד לעיר הנמל אסטרחן שבשפך הוולגה, לחופי הים הכספי. לאור כישלון מבצע ברברוסה והפסדיה של גרמניה במערכה שפתחה נגד ברית המועצות, הגרמנים לא הצליחו להגיע ליעד זה ולא כבשו אף אחת מהערים לאורך הקו.
מטרות
התכנון היה שהצבא האדום יובס בבליצקריג בקיץ וסתיו 1941, עוד לפני תחילת החורף הרוסי הקשה ובכך יושלם כיבוש ברית המועצות עד שטחי קו A-A[2]. הורמאכט הניח שרוב האספקה הצבאית הסובייטית ועיקר פוטנציאל המזון והאוכלוסייה של ברית המועצות קיימים בארצות השוכנות ממערב לקו ה-AA המוצע,[2]. בנוסף לאסקפה הצבאית ומצבורי הנשק שהגרמנים היו משיגים, ברית המועצות הייתה כבר בתחילת הכיבוש כ-86% משדות הנפט שלה, רובם בקווקז.
קו ה-AA כיעד הסופי של מבצע ברברוסה נבחר משום שכיבוש כולל של ברית המועצות כולה במערכה צבאית אחת נחשב לבלתי אפשרי לאור ממדיה הגאוגרפיים העצומים. על פי התכנון, הנאצים תכננו להפציץ ולהרוס את מרכזי התעשייה הסובייטיים שנותרו מזרחה יותר (בעיקר מעבר להרי אורל) באמצעות הפצצות אוויריות, כאשר עבור מבצע ההריסה של המפעלים היו אמורים להיות מוקצים מאות מטוסים.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Kay, Alex J. (2006). Exploitation, Resettlement, Mass Murder: Political and Economic Planning for German Occupation Policy in the Soviet Union, 1940-1941", p. 31. Berghahn Books.
- ^ 2.0 2.1 Rich, Norman (1973). Hitler's War Aims: Ideology, the Nazi State, and the Course of Expansion, pp. 210–212. W. W. Norton & Company Inc., New York.
39012721קו A-A