אריך מרקס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריך מרקס
Erich Marcks
אריך מרקס
אריך מרקס
לידה 6 ביוני 1891
ברלין, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 12 ביוני 1944 (בגיל 53)
סן-לו, צרפת תחת שלטון גרמניה הנאצית גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19101944 (כ־34 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל התותחנים (וורמאכט)
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה הקלה ה-101
מפקד הדיוויזיה ה-337
מפקד קורפוס המילואים ה-66
מפקד הקורפוס ה-87
מפקד הקורפוס ה-84
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

גנרל אריך מרקסגרמנית Erich Marcks;‏ 6 ביוני 1891 - 12 ביוני 1944) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה, ונהרג במהלך הפלישה לנורמנדי.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת

מרקס נולד ב-6 ביוני 1891 בברלין, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית לאביו אריך מרקס שהיה היסטוריון מפורסם ולאמו פרדריקה לבית פון זלין. בשנת 1910 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-76 (באדן ה-5), ובשנת 1911 הועבר לרגימנט הארטילריה ה-9 (שלזוויג - גנרלפלדמרשל גראף פון ולדרזה). בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הועבר לרגימנט הארטילריה של המילואים ה-17, ולחם בשורותיו במהלך המלחמה, שבה נפצע כמה פעמים במהלך הקרבות. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה הצטרף מרקס לפרייקור, ולאחר מכן הצטרף לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באוקטובר 1925 מונה מרקס לקצין מטה בדיוויזיה ה-3 של הרייכסווהר, ובשנים 19271928 הוא היה מפקד סוללה 14 ברגימנט הארטילריה ה-3 (הפרוסי). ב-1 באוקטובר 1929 מונה מרקס לאיש יחסי ציבור במשרד המלחמה, וב-1 בדצמבר 1929 הועלה לדרגת מיור. ב-1 באפריל 1933 הוא התמנה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הארטילריה ה-6, וב-1 באוקטובר 1933 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 בספטמבר 1935 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 באוקטובר 1935 מונה לראש מטה הקורפוס ה-8, וב-1 באפריל 1939 הועלה לדרגת גנרל מיור.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ המלחמה היה מרקס ראש מטה הקורפוס ה-8, שהיה חלק מהארמייה ה-14 במסגרת קבוצת ארמיות דרום, והשתתף עמו במהלך הפלישה לפולין. ב-25 באוקטובר 1939 מונה מרקס לראש מטה הארמייה ה-18, והשתתף עימה במהלך המערכה על צרפת כחלק מקבוצת ארמיות B. ב-10 בדצמבר 1940 מונה מרקס למפקד הדיוויזיה הקלה ה-101, וב-1 במרץ 1941 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. במהלך המערכה בבלקן לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-51 במסגרת הארמייה ה-12, ובמהלך מבצע ברברוסה לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-52 במסגרת הארמייה ה-17. ב-26 ביוני 1941 נפצע מרקס במהלך הקרבות, ואיבד עין ורגל, ועל כך קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל ואת אות הפציעה בזהב. לאחר החלמתו מונה מרקס ב-25 במרץ 1942 למפקד הדיוויזיה ה-337, שהייתה חלק מהקורפוס ה-45 במסגרת הארמייה הראשונה, וב-19 ביולי 1942 הועברה הדיוויזיה תחת פיקוד הקורפוס ה-25 במסגרת הארמייה השביעית.

ב-21 בספטמבר 1942 מונה מרקס למפקד קורפוס המילואים ה-66, שהיה מוצב בצרפת כעתודת קבוצת ארמיות D, וב-1 באוקטובר הועלה מרקס לדרגת גנרל חיל התותחנים. ב-5 בנובמבר 1942 מונה מרקס למפקד הקורפוס ה-87, שהיה מוצב בצרפת כחלק מהארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות D, וב-1 באוגוסט 1943 מונה מרקס למפקד הקורפוס ה-84, שהיה מוצב בנורמנדי כחלק מהארמייה השביעית במסגרת קבוצת ארמיות D, ולאחר מכן במסגרת קבוצת ארמיות B, ובמקומו מונה גוסטב-אדולף פון צנגן, שפיקד קודם לכן על הקורפוס ה-87.

מרקס היה מהקצינים הבודדים בוורמאכט שסברו שפלישת בעלות הברית לצרפת תהיה בנורמנדי, והוא השתדל להעלות את רמת המוכנות של קציניו לכך. ב-6 ביוני 1944 עם פלישת בעלות הברית, פיקד מרקס על הקורפוס ה-84 בלחימה בחצי האי קוטנטן. ב-12 ביוני נפגע מרקס מתקיפה אווירית במהלך סיור שעשה בקו הקדמי באזור סן-לו, וכעבור זמן קצר מת. על פעולותיו בקרבות, הוענק למרקס לאחר מותו תוספת לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0