קורקלי
 | |
| מדינה |
 ליטא |
|---|---|
| מחוז | מחוז אוטנה |
| מחוז משנה | אניקשט |
| קואורדינטות | 55°24′40″N 25°04′00″E / 55.41111°N 25.06667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
קורקלי (בליטאית: Kurkliai; ביידיש: קורקלע; ברוסית: Куркляй) היא עיירה ברשות-המקומית אניקשט במחוז אוטנה שבצפון-מזרח ליטא. העיירה מצויה לחופו של נהר וירינטה.
תולדות העיירה
קורקלי נזכרת בכתבים מן המאה ה-13. בתחילת המאה ה-16 הוקמה בה הכנסייה הקתולית ולאחריה נבנתה כנסייה רפורמית אוונגליסטית. במאות ה-15 וה-16 השתייכו העיירה וסביבותיה לדוכסות הגדולה של ליטא. בין השנים 1795 ל-1915 הייתה קורקלי תחת שלטון האימפריה הרוסית. סלילת הכביש מקובנה לסט. פטרבורג במחצית המאה ה-19 הביאה להתפתחות מהירה של היישוב. בתקופה בה הייתה ליטא ישות עצמאית, בין השנים 1918 ל-1940, שימשה קורקלי כעיר-מחוז. במפקד אוכלוסין שנערך בשנת 1865 נמנו בקורקלי 338 תושבים. בשנת 1897 גדלה האוכלוסייה לכדי 789 תושבים ומתוכם 257 יהודים. בשנת 1923 מנתה העיירה 755 תושבים ובהם 181 יהודים. בשנת 1940 מספר המשפחות היהודיות הוערך בכחמישים[1]. במפקד האוכלוסין האחרון שנערך בשנת 2011 נמנו בעיירה 311 תושבים[2].
יהודי העיירה
יהודים התיישבו בקורקלי החל מסוף המאה ה-18. פרנסתם הייתה על מסחר זעיר, מלאכה ורוכלות. יום השוק השבועי חל ביום א' ובשאר ימי השבוע נהגו יהודים לצאת לכפרים הסמוכים ולעסוק ברוכלות. בסקר שערכה ממשלת ליטא בשנת 1931 נמצאו בבעלות יהודים חנות בדים אחת, איטליז ובית מרקחת וכן שתי טחנות קמח. בסקר שנערך בשנת 1937 נמצאו שישה בעלי מלאכה יהודים: אופה, בונה תנורים, חייט, סנדלר, פחח וקצב. תפקיד חשוב בחיי הכלכלה בעיירה מילא הבנק העממי היהודי (פאלקסבאנק) אשר בשנת 1927 היו בו 70 חברים והוא פעל עד שנת 1940. בשל המצב הכלכלי הקשה בעשורים הראשונים של המאה ה-20 היגרו רבים מיהודי העיירה לדרום אפריקה, לברזיל, לקובה ולארצות הברית. הילדים היהודיים בקורקלי למדו ב"חדר" ובבית הספר הליטאי הממשלתי. כמו כן, הייתה בעיירה ספריה קטנה ובה ספרים ביידיש. שני בתי תפילה היו בעיירה בתחילה: בית המדרש הישן וה"שול" החדש. בית המדרש שימש את המתפללים בחורף, משום שהיה בו תנור. ב"שול" היו מתפללים בימי הקיץ. בשנת 1885 כאשר נטה בית המדרש להתמוטט התקינו תנור גם ב"שול". בעיירה התקיימו מוסדות הסעד "הכנסת אורחים" ו"גמילות חסד". את הכספים לפעילותם היו מגייסים מתרומות בני העיר בחוץ לארץ וכן מבעלי אחוזה נוצריים, שעמדו בקשרי מסחר עם יהודי המקום. רבים מיהודי קורקלי דגלו בציונות ורוב המפלגות הציוניות היו מיוצגות בה. במקום פעל זמן מה קיבוץ הכשרה קטן שבו עבדו חלוצים בחטיבת עצים ובצבעות. עם סיפוח ליטא לברית המועצות בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה ולאחר הפיכתה לרפובליקה סובייטית, בשנת 1940, הולאמו טחנות הקמח וחנויות אחדות שהיו בבעלות יהודים. כמו כן, כל המפלגות ותנועות הנוער הציוניות פוזרו. ב-22 ביוני 1941, לאחר פרוץ המלחמה בין גרמניה הנאצית וברית המועצות, פלשו כוחות גרמניים לליטא, והיא נכבשה על ידם בתוך שבוע. יהודי קורקלי גורשו לגטו בוילקומיר וב-5 בספטמבר 1941 נרצחו יהודי הגיטו ביער פיבוניה שבקרבת מקום[1]. הקהילה היהודית בקורקלי מונצחת, כמו שאר הקהילות שחרבו, באנדרטה לזכר יהודי ליטא שנספו בשואה אשר בבית הקברות נחלת יצחק בתל אביב.
בתי הכנסת בעיירה
בתי הכנסת בקורקלי נבנו מעץ בסגנון ייחודי המאפיין את אדריכלות בתי הכנסת של האיחוד הפולני-ליטאי. בית כנסת יחיד ששרד הוכר על ידי משרד התרבות הליטאי כאתר מורשת והוא שוחזר ושופץ בשנת 2021[3]. מועצת אירופה אף קבעה את בית הכנסת כאחד מן האתרים לאורך "דרכי מורשת יהודית" כחלק מתוך "נתיבי תרבות של מועצת אירופה".
לקריאה נוספת
- דב לוין (עורך), פנקס הקהילות, ליטא, יד ושם, תשנ"ו
קישורים חיצוניים
- קהילת יהודי קורקלי, אנו – מוזיאון העם היהודי
- פנקס קהילות ליטא - קורקלי, אתר jewishGen
- תמונת בית הכנסת בקורקלי, הספרייה הלאומית
- תמונת בית הכנסת בקורקלי, המרכז לאומנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים
- תמונת בית הכנסת בקורקלי לאחר השיפוץ, google maps
- סרט - The lost wooden synagogues of eastern Europe, אתר vimeo
- נתיב בתי הכנסת מעץ הוסף לרשימת אתרי מורשת יהודית באירופה, אתר JEWISH HERITAGE EUROPE
- נתיבי מורשת של מועצת אירופה, מסמך נתיבי תרבות של מועצת אירופה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 https://www.jewishgen.org/yizkor/pinkas_lita/lit_00567d.html פנקס קהילות ליטא באתר JewishGen
- ^ http://statistics.bookdesign.lt/table_125_06.htm?lang=en תוצאות מפקד האוכלוסין 2011
- ^ https://baltics.news/2021/11/01/the-building-of-kurkliai-synagogue-in-anyksciai-district-has-been-arranged כתבה על שיפוץ בית הכנסת בקורקלי
33283477קורקלי