מסלול המשרות

מסלול המשרות (בלטינית: cursus honorum) היה סדר המשרות הציבוריות של מדינאים בימי הרפובליקה הרומית ובימי האימפריה הרומית. מסלול המשרות הורכב ממשרות צבאיות ומנהליות גם יחד. לצורך בחירה לכל אחת מן המשרות נקבע גיל מינימום ואף נקבעו פרקי זמן מינימליים כדי לעבור ממשרה אחת לאחרת. חקיקה אף אסרה על שתי תקופות שרות באותה משרה. חוקים אלה שונו ואף הפכו לאות מתה במאה השנים האחרונות של הרפובליקה הרומית.

שרות במשרה ציבורית בגיל הצעיר ביותר האפשרי על פי חוק (בלטינית: suo anno; מילולית: "בגילו") היה אות להצלחה מדינית רבה.

עם הקמת הרפובליקה (סביב שנת 500 לפנה"ס) ובמשך 200 השנים הבאות התגבשו ברומא ארבעה סוגי משרות:

1. משרות סדירות - קווסטור, אידיל, פראיטור וקונסול.
2. משרות שאינן סדירות - דיקטטור, קנסור ופונטיפקס מקסימוס.
3. משרות שתקופת כהונתן הוארכה - פרוקונסול ופרופראיטור.
4. משרות אחרות - טריבון פלבאי ופרפקטוס.

במאה ה-3 לפנה"ס מסלול המשרות התגבש באופן הבא, בן המעמד הסנאטוריאלי שירת בצבא, כיהן כקווסטור ולאחר מכן כאידיל, פראיטור ולבסוף כקונסול. בשנת 180 לפנה"ס נקבעו גילאי מינימום לכל משרה ואז התגבש סופית הקורסוס הונורום על פי הסדר הבא:

• שירות צבאי.
• גיל 30 - קווסטור.
• גיל 37 - אידיל קורולה/פלביס או טריבון פלביס.
• גיל 40 - פראיטור.
• גיל 43 - קונסול.
• לאחר מכן - קנסור.

בימי האימפריה שונה מעט הסדר:

• גיל 18 - וויגינטיוויר.
• גיל 20 - טריבון צבאי.
• גיל 25 - קווסטור.
• גיל 27 - אידיל פלביס/קורולה או טריבון פלביס.
• גיל 30 - פראיטור.
• לאחר מכן - פרפקטוס או פרופראיטור או פרוקונסול או ליגאטוס (מפקד ליגיון).
• גיל 32 - קונסול.
• לאחר מכן - פראיפקטוס אורבי או פרופראיטור או פרוקונסול.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסלול המשרות בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מסלול המשרות22914981