קורט שושניג
|
קורט שושניג (בגרמנית: Kurt Schuschnigg; 14 בדצמבר 1897 - 18 בנובמבר 1977; קורט פון שושניג עד 1919) היה פוליטיקאי אוסטרי וקנצלר אוסטריה בשנים 1938-1934.
ביוגרפיה
נעוריו ותחילת דרכו
שושניג נולד בעיירה ריבה דל גארדה (אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום באיטליה) למשפחת קצינים ותיקה. המשפחה קיבלה תואר אצולה ב-1898. הוא התנדב לצבא האוסטרו-הונגרי, הגיע לדרגת סגן (לויטנאנט) ונלחם בחזית האיטלקית במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא נפל בשבי האיטלקי ושהה באיטליה בשנים 1919-1918. ב-1924, לאחר שסיים לימודי משפטים בפרייבורג ובאינסברוק, פתח משרד לעריכת דין באינסברוק. בשנת 1926 התחתן ונולד לו בן (קורט). אשתו נהרגה בתאונת דרכים ב-1935.
תחילת הקריירה הפוליטית
שושניג הצטרף למפלגה הנוצרית-סוציאלית וב-1927 נבחר לציר הצעיר ביותר באותה עת בפרלמנט האוסטרי. כדי ליצור משקל נגד למיליציה הקיצונית "משמר המולדת" (Heimwehr) הקים בשנת 1930 תנועה חדשה (Ostmärkische Sturmscharen). תנועה זו הייתה בעלת אוריינטציה ימנית-שמרנית-קתולית והיו לה שתי זרועות – תרבותית וצבאית. במרד פברואר השתתפה הזרוע הצבאית בדיכוי הרפובליקנים ושלחה כ-4900 איש לקרב. באפריל 1936 התפרקה הזרוע הצבאית מרצונה.
בשנת 1932 מינה הקנצלר קרל בורש את שושניג לשר המשפטים וחבר בוועדה לענייני חוקה. בשנת 1933 התמנה על ידי הקנצלר אנגלברט דולפוס בנוסף גם לתפקיד השר לענייני הוראה. באפריל 1934 תרם משמעותית לחקיקת צו חירום שביטל את סמכויות הפרלמנט והפך את אוסטריה לדיקטטורה. ב-25 ביולי נרצח דולפוס על ידי הנאצים האוסטרים בעת ניסיון הפיכה. שושניג הצליח לדכא את ההפיכה ומונה ב-29 ביולי לתפקיד הקאנצלר. בגיל 36 הפך לקנצלר הצעיר ביותר באוסטריה עד אותה עת..
קאנצלר אוסטריה
בתחילת שלטונו כקנצלר שימש גם כשר החוץ ושר הביטחון. שושניג המשיך את המשטר הפשיסטי-דיקטטורי, החד-מפלגתי, שהקים דולפוס וניהל מדיניות שעיקריה היו ניסיון לצאת מהמשבר הכלכלי ומאבק בו זמני נגד הסוציאל-דמוקרטים והנאצים (שתי תנועות אלה פעלו במחתרת). תמיכתה של איטליה הפאשיסטית בעצמאותה של אוסטריה אל מול גרמניה הייתה הכרחית. אלא שב-1935 כבשה איטליה את אתיופיה וצעד זה הוביל לסנקציות בינלאומיות עליה. היטלר הבטיח לסייע לאיטליה בתמורה להסכמה איטלקית לסיפוח אוסטריה.
ב-1936, ב"הסכם יולי" נאלץ שושניג לקבל מספר דרישות של היטלר בתמורה להכרה גרמנית בעצמאות אוסטריה: מינוי שני שרים המקורבים לנאצים וקבלת חברים נאצים לשורות "חזית המולדת" (דבר שאיפשר להם לקבל תפקידים בשירות המדינה). כמו כן, בנספח החשאי להסכם הותרה מחדש הופעתם של עיתונים פרו-נאציים. ניתן לומר שהסכם זה היה הצעד הראשון שסימן את סופה של אוסטריה הריבונית. כיוון ש"משמר המולדת" ומנהיגה, שטארהמברג, לא שיתפו פעולה עם שושניג, הוא פירק את התנועה, מיזג את חבריה לתוך מפלגת "חזית המולדת" והפך למנהיגה של המפלגה. "חזית המולדת" הייתה המפלגה היחידה שקיומה הותר באוסטריה.
האנשלוס
ב-12 בפברואר 1938, בהסכם ברכטסגאדן, בעקבות לחצים מצד אדולף היטלר, מונה ארתור זייס-אינקווארט, ראש המפלגה הנאצית האוסטרית, לשר הפנים ושר ההגנה בממשלתו של שושניג. שושניג הכריז על משאל עם למען עצמאות אוסטריה, שנועד ל-13 במרץ. במשאל זה הייתה תמיכת הסוציאל-דמוקרטים והקומוניסטים מובטחת. הסוציאל-דמוקרטים היו מוכנים לעמוד לצד שושניג, בתנאי שפעילותם כמפלגה והקמת איגודים מקצועיים יותרו מחדש. תנאים אלה דחה שושניג. בלחץ הנאצים האוסטרים בוטל משאל העם יומיים לפני מועד עריכתו, ושושניג אולץ להתפטר. באותו יום בנאומו ברדיו אמר בין השאר שאינו רוצה לשפוך "דם גרמני" ולכן לא יפעיל כוח; את דבריו סיים ב"אלוקים שמור על אוסטריה". למרות הבטחה של היטלר שלא לפלוש לאוסטריה, חצה הצבא הגרמני את הגבול האוסטרי ב-12 במרץ. לאחר הסיפוח הרשמי ב-13 במרץ נעצר שושניג על ידי הגסטאפו והושם במעצר בית בווינה. זמן קצר לאחר מעצרו התחתן בשנית.
מאסר במחנות ריכוז
שושניג נחקר במשרד הראשי לביטחון הרייך בברלין והוחזק במעצר כ-17 חודשים, במהלכם עונה פיזית ונפשית על ידי הנאצים. לאחר מכן נשלח למחנות הריכוז דכאו, ופלוסנבורג. בשנת 1941 הועבר למחנה זקסנהאוזן. בדומה למספר פוליטיקאים וראשי כמורה הוכר מעמדו כאח"ם ועל כן זכה להתגורר בתחומי המחנה עם משפחתו בבית פרטי ונהנה מתנאים שהיו שמורים רק לדיפלומטים. לרשותו הועמדה עוזרת בית שגם ליוותה את אשתו לקניות בעיר, בנו למד בגימנסיה בעיר והם נהנו ממזון עשיר ומגוון. משפט ראווה נגדו תוכנן לאחר סיום המלחמה. ב-24 באפריל 1945, זמן קצר לפני תום המלחמה, פונה שושניג מזקסנהאוזן עם עוד כ-130 אסירים אחמ"ים לצפון איטליה, שם הוא שוחרר על ידי האמריקאים ב-4 במאי 1945.
קריירה לאחר המלחמה
בשנים 1945-1948 התגורר שושניג באיטליה. ב-1947 פרסם את ספר זכרונותיו. מכיוון שגם אוסטריה וגם בעלות הברית לא התירו לו לשוב לאוסטריה, הוא היגר לארצות הברית וקיבל משרת פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת סנט לואיס שבמיזורי. במשרה זו החזיק בשנים 1967-1948. ב-1956 קיבל אזרחות אמריקאית. הוא בחר לחזור לאוסטריה בשנת 1967 ולא עסק עוד בפעילות פוליטית.
שושניג הלך לעולמו במוטרס שבקרבת אינסברוק ב-18 בנובמבר 1977.
הערכת פועלו
כיום חלוקות הדעות על תרומתו לאוסטריה. החוגים השמרנים רואים בו גיבור לאומי שניסה לשמור על עצמאותה של אוסטריה כנגד גרמניה הנאצית. לעומתם רואים בו החוגים השמאליים שליט דיקטטורי שנלחם נגד הדמוקרטיה ורמס זכויות אדם בסיסיות כמו חופש ההתאגדות וחופש העתונות.
קישורים חיצוניים
 הקנצלרים של אוסטריה
| |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרל רנר | מיכאל מאייר | יוהאן שובר | ואלטר ברייסקי | יוהאן שובר | איגנץ זייפל | ||||
| 1918–1920 | 1920–1921 | 1921–1922 | 26–27 בינואר 1922 | ינואר-מאי 1922 | 1922–1924 | ||||
| רודולף רמק | איגנץ זייפל | ארנסט שטררוביץ' | יוהאן שובר | קרל ואוגוין | אוטו אנדר | ||||
| 1924–1926 | 1926–1929 | מאי-ספטמבר 1929 | 1929–1930 | ספטמבר-דצמבר 1930 | 1930–1931 | ||||
| קרל בורש | אנגלברט דולפוס | קורט שושניג | ארתור זייס-אינקווארט | קרל רנר | לאופולד פיגל | ||||
| 1931–1932 | 1932–1934 | 1934–1938 | 11–13 במרץ 1938 | אפריל-דצמבר 1945 | 1945–1953 | ||||
| יוליוס ראב | אלפונס גורבך | יוזף קלאוס | ברונו קרייסקי | פרד זינובאץ | פרנץ ורניצקי | ||||
| 1953–1961 | 1961–1964 | 1964–1970 | 1970–1983 | 1983–1986 | 1986–1997 | ||||
| ויקטור קלימה | וולפגנג שיסל | אלפרד גוזנבאואר | ורנר פיימן | ריינהולד מיטרלהנר | כריסטיאן קרן | ||||
| 1997–2000 | 2000–2007 | 2007–2008 | 2008–2016 | 9–17 במאי 2016 | 2016–2017 | ||||
| סבסטיאן קורץ | בריגיטה בירליין | סבסטיאן קורץ | אלכסנדר שלנברג | קארל נהאמר | |||||
| 2017–2019 | 2019–2020 | 2020–2021 | אוקטובר-דצמבר 2021 | 2021–מכהן | |||||
25386342קורט שושניג