קונקטיביזם

קונקטיביזם (Connectivism), מונח המבוסס על הפועל הלועזי "to connect" שמשמעו "לחבר". קונקטיביזם היא שיטת לימוד המתבססת על הרעיון שהידע האנושי נמצא במקורות מידע רבים המחוברים ביניהם ברשת ויכולת הגישה אליהם על ידי אנשים. מקורות הידע נמצאים במוחות אנשים רבים ובבסיסי מידע מקוונים. הבסיס העיקרי ליכולת הזאת נוצר באמצעות יצירת קשרים בין אנשים ובאמצעות טכנולוגיות שמאפשרות זאת בקלות, למשל באמצעות רשתות חברתיות, שימוש במנועי חיפוש. כתוצאה מכך מתאפשרת החיבוריות בין אנשים לאנשים, אנשים לבסיסי מידע, ובכך נגישות רחבה, מהירה ומפרה המאפשרת לימוד באמצעות טכנולוגיה וחוכמת ההמונים.

קונקטיביזם הוא רעיון חינוכי שמקורו בתאוריה החינוכית של ויגוצקי. רעיון זה מבוסס על תאוריית הלמידה החברתית, לפיה הלמידה היא חלק מהבניה חברתית ותרבותית. תאוריית הקונקטיביזם, מדגישה את הפן הייחודי הנדרש בעידן הטכנולוגי, כלומר את הדרך המתאימה ללמידה וליצירת קשר באמצעים הקיימים בימינו. בהתאם לרעיון זה, הלמידה איננה עוסקת רק ברכישת ידע, אלא בלימוד הדרך לשימוש בכלים מתוקשבים שונים, וכוללת מיומנויות שונות כמו כריית מידע, הצגת רעיון באמצעים שונים, כתיבה של דוא"ל ועוד. הרעיון המרכזי העומד מאחורי תאוריה זו הוא מטאפורה המדמה את עולם הידע למערכת של צמתים וקשרים, כאשר כל אמצעי יכול להיות מחובר לצומת: ארגון, מידע, נתונים, רגשות ותמונות. הקונקטיביזם רואה את הלמידה כתהליך של יצירת קשרים והרחבת או הגדלת מורכבות הרשת. רעיונות לפעילות

הנחות יסוד:

הטכנולוגיה ממלאת חלקים רבים מתוך התהליכים הקוגניטיביים בלמידה. תהליכים שקודם מולאו על ידי הלומדים עצמם. (למשל, אחסון המידע ואחזורו – קודם הם היו בתוך מוח הלומד, וכיום ניתן לאחסנו במחשב או ברשת,הקישוריות (connection ) שבין אנשים – העולם היום הפך לעולם של רשתות . ובתוך כל רשת כזו מצטבר הרבה מידע ואולי גם הרבה למידה.

1. קצב התווספות מידע חדש הוא מעריכי – המידע מכפיל את עצמו במהירות גדולה יחסית. מידע בתחומים מסוימים מתיישן תוך מספר חודשים.

2. כיום בני אדם משנים לעיתים תכופות, את תחומי העיסוק והעניין שלהם לאורך חייהם.

3. הלמידה הלא פורמלית תופסת מקום מרכזי וחשוב בהתנסויות ובלמידה של האדם לאורך חייו.

4. יש כיום אופנים שונים של למידה ולכן המושג 'ללמוד', משנה פניו – קהילות של עשייה, למידה אישית ברשת, למידה תוך כדי ביצוע משימות עבודה.

5. למידה היא תהליך מתמשך ובלתי נפסק לאורך החיים.

6. עבודה ולמידה הם תהליכים משולבים שלא ניתנים להפרדה.

7. הטכנולוגיה שינתה את מוחנו – הכלים הטכנולוגיים בהם אנו משתמשים מגדירים ומעצבים את חשיבתנו.

8. היחיד והארגון אליו הוא שייך הם שניהם אורגניזם לומד. הפניית תשומת הלב לניהול ידע מצביעה על חשיבותה של תיאוריה המנסה להסביר את הקשר בין הלמידה של היחיד ללמידה של הארגון.

9. תהליכים רבים שבהם עסקו תיאוריות למידה קודמות, בעיקר אלה שעסקו בתהליכים קוגניטיביים של עיבוד מידע, נתמכים ומתבצעים כיום על ידי טכנולוגיות.

היסטוריה

הקונקטביזם הוצג בשנת 2005 בשני פרסומים, "קונקטיביזם: למידה כרשת יוצרת" מאת ג'ורג' סימנס, ו"מבוא לידע מחובר" סטפן דאונס. שתי העבודות קיבלו תשומת לב רבה בבלוגים שונים ברשת וזכו בתחילה לחוסר אמון בקשר להיותה של התיאורה הזו תאוריית למידה חדשה לגיטימית בעידן הדיגיטלי^[^{דרוש מקור]}. בשנת 2007 הצטרף לוויכוח ביל קר בסדרת הרצאות ודיונים בנושא בדומה לטוני פורסטר, שניהם השתתפו בוועידת הקונקטיביזם באוניברסיטת מניטובה, [8] בשנת 2008 בהקשר של למידה מרחוק ודיגיטציה. שם הקונקטיביזם נדון מחדש וההשלכות הטכנולוגיות שלו נדונו שוב על ידי סימנס ואלי.

עקרונות עיקריים והמשמעויות ללמידה

גיוון - מעורבות עם סביבות למידה מגוונות, עם רשתות מגוונות, עם מקורות מגוונים ומערבות בדיונים מגווים.

נגיש לכל' - במובן שאינו עולה כסף ובמובן של שקיפות מוחלטת של המקורות, הקשרים, הסביבות והתוצרים וכמו כן החומרים בין התלמידים ובין המורים

עצמאות ובעלות אישית - הלומד מתווה את הלמידה של עצמו, בוחר את המקורות בהם ישתמש וילמד, את הטכנולוגיה, את סביבת הלמידה, התכנים אותם יירצה ללמוד, ובוחר את דרך יישום הפתרונות ושיתוף התוצרים.

אינטראקציה וקישוריות - הלומד צריך ליצור קשרים חדשים ולנווט בין קשרים ברשת כדי ללמוד, לגדול ולהתפתח.במהלך שיתוף רשתי חוצה גבולות

מתוך: https://www.slideshare.net/veredsu/ss-55664612

שיטת הוראה

דאונס קובע כי "למידה נעשית בדרך של מודלים של הדגמה (המורה מהווה דוגמה אישית) ותפקידו של התלמיד הוא להתאמן ולשקף את הנלמד." בשנת 2008, פתחו סימנס ודאונס קורס מקוון בשם "Connectivism" לקהל הרחב.^[^{דרוש מקור]} בקורס זה נעשה ניסיון ליישם את הרעיונות והתכנים של הקונקטיבזם. הקורס היה כמובן חופשי לכל מי שרצה להשתתף, ומעל 2000 איש ברחבי העולם נרשמו ולמדו על פי המודל המיושם היטב במודל ה - MOOC, קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים. בקורס זה, כל התוכן זמין ללומד, והלומדים יכולים להשתתף על פי בחירתם בכלים השונים: הליכי דיון ב- Moodle, כתיבה בבלוג, שימוש ב- Second Life ושימוש ביומן פגישות מקוון וסינכרוני. הקורס נפתח שנית ב-2009 וב- 2011. בהתאם לכך, הקונקטיביזם הוא צורה של למידה חווייתית הנותנת עדיפות ללמידה מתוך יצירת מערכת של קשרים על פני למידה של ידע כאוסף של רעיונות והיגדים.

ביקורת

הרעיון שקונקטביזם הוא תאוריית למידה חדשה שנוי במחלוקת. פלון וורהאגן טען שמשמעותו של הקונקטיביזם הוא "ראייה פדגוגית". המחסור בספרות השוואתית ביקורתית בנושא הקונקטביזם מראה, באיזה אופן הקונקטביזם קשור לתאוריות קודמות, כמו: "קוגניציה מבחינה חברתית" (האצ'ינס, 1995), אשר באיזה אופן רעיונות קשורים יכולים להיות מיושמים למערכות סוציאליות. תאוריות קוגניטיביות קלאסיות כגון: (ויגוצקי, אונטב, לוריא, ואחרים מתחילות בשנת 1920) "תיאורית הפעילות " מציעה הסבר לפיו, אנשים מושפעים מלמידה באמצעות שלושת המשתנים הבאים:

הנושא (הלומד)
האובייקט (המשימה או הפעילות)
כלי או תווך חפצים

התאוריה הקוגניטיבית החברתית (בנדורה, 1962)-טוענת שאנשים לומדים על ידי התבוננות באחרים, תאוריית למידה חברתית (מילר ודולרד) - מפרטת את הרעיון הזה, קוגניציה ממוקמת - מצהירה שהידע ממוקם בפעילות שקשורה חברתית, תרבותית ובהיבט פיזי, ידע ולימוד הדורשים חשיבה ומעוף יותר מאשר אחסון ואחזור של מושגי ידע. "קהילת האימון" (לאוו וניגר 1991) הכריזה שהתהליך של שיתוף אינפורמציה וחוויות עם קבוצה מאפשר לחברים ללמוד אחד מהשני. "אינטליגנציה קולקטיבית (לוי, 1994) מתארים שיתוף או אינטליגנציה אשר צפה/ עולה משיתוף פעולה ותחרותיות. "kere" טוען שלמרות שטכנולוגיה משפיעה על סביבת למידה, תאוריות למידה קיימות מספיקות. "kop and hill" - מביאים לידי הסכמה שזה לא נראה שקונקטביזם היא תאוריית לימוד נפרדת, רעיון זה מהווה שיקול חשוב בפיתוח של תאוריות פדגוגיות חדשות. כשהשליטה עוברת מהמורה הפרטי ללומד היותר ויותר אוטונומי. "ally" - זיהתה שהעולם השתנה והפך להיות יותר רשת קשרים, לכן תיאורית הלמידה שהתפתחו לפני "השינויים הגלובליים" הן פחות רלוונטיות. למרות זאת, הוא מסתייג וטוען שמה שצריך זה לא תאוריה יחידה לגיל דיגיטלי אלא, מודל שמשלב את התאוריות השונות כדי להדריך ולעצב חומרי למידה "און ליין". chati מציין שאקטיביזם חסר כמה הבטים החיוניים ללמידה כמו: שיקוף, למידה מטעויות, איתור טעויות, תיקונם ותחקיר ארגוני. כמו כן, הוא מציג את הלמידה כתאוריה רשתית (LaaN) אשר בנויה על אקטביזם, תאוריות סיבוכיות/מורכבות וטבעת כפולה של למידה. LaaN מתאר את הלומד וסביבת הלמידה כרצף וכיצירה מתמשכת של ידע אישי -רשתי - חברתי.

הצעות לפעילויות לימודיות

קבוצה עורכת ערך בוויקיפדיה רעיונות לפעילות - 1. שיעורים בזום - המשתתפים בשיעור המקוון לא לומדים בצורה פרונטלית והאחריות היא על הלומד, שיעורים שמתקיימים בזום מחייבים שימוש בטכנולוגיה. 2. שיעורים מחוץ למרחב הכיתתי - הקניית ידע והתמצאות באמצעות מושגים וחקר הטבע במגוון המקצועות ובהקשרם . 3. אתרים אינטרנטיים - לימוד באמצעות משחקים וירטואליים שימוש באינטרנט ובטכנולוגיה לפיתוח לתרגול ולהעמקת הידע מגוון אתרים לשימוש : עשר אצבעות, דסמוס בתחום המתמטיקה, אופק ובריין פופ למגוון המקצועות .

חוקרים מרכזיים

- ג'ורג' סימנס - ג'ורג' סימנס הוא מחנך וחוקר של למידה, רשתות, ניתוח חזותיות, פתיחות ויעילות ארגונית במרחב הווירטואלי.

סימנס פרסם מאמר ב-2005: An introduction to connective knowledge בו הוא הציג את התאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב. סימנס מכנה תיאוריה זו "תאוריית למידה של העידן הדיגיטלי". תאוריה זו מתייחסת לדרך שבה הלומדים מתקשרים ותורמים להיווצרות הידע. על פי תיאוריה זו הלמידה מעוצבת על ידי סביבות הוראה מתוקשבות והיא מתבססת על היכולת ליצור קישורים בין מקורות מידע שונים. הלמידה היא כאוטית ובלתי מובנית והידע בה מופץ באמצעות רשתות.

- סטיבן דאונס - פרסם מאמר ב-2005: Connectivism: Learning as as Network creation. דאונס מדבר על למידה מיטבית המתרחשת בקהילה דמוקרטית במרחב הווירטואלי הפתוח, באמצעות דיאלוג שהמשתתפים מקיימים ביניהם (דיאלוג, קשרים וזיקות). הלומדים בקהילה הופכים לעצמאיים יותר ולאחראיים יותר ללמידה של עצמם משום שהם נדרשים להכריע בדבר מטרות הלמידה בטווח הקצר והארוך, השימוש במקורות וההיבט הערכי בהם. הלמידה מותאמת לצורכי הלומד ברחבי הרשת.

- לינדה האריס - פורצת דרך בתחום הפדגוגיה של הלימוד ברשת, שהתפתחה ללמידה שיתופית/משותפת אונליין OCL.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32090754קונקטיביזם