קוליק כליות
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. קוליק כליות (באנגלית: Renal colic) הוא סוג של כאב בטן הנגרם בדרך כלל על ידי חסימה של השופכן על ידי אבנים בכליות שנעקרו ממקומן. אתר החסימה השכיח ביותר הוא צומת הווסקו-אורטרי (VUJ - לפעמים נקרא גם UVJ) הוא האזור שבו השופכן מצטרף לשלפוחית השתן, זוהי הנקודה הצרה ביותר של דרכי השתן העליונות. חסימה חריפה וקיפאון שתן כתוצאה מכך (הפרעה בזרימת השתן) עלולות להרחיק את השופכן (הידרו-אורטר) ולגרום לעווית שריר חלק פריסטלטית רפלקסיבית, אשר מובילה לכאב קרביים אינטנסיבי מאוד המועבר דרך מקלעת השופכן.
סימנים וסימפטומים
קוליק כליות מתחיל בדרך כלל בפלאנק, באגף (הפלאנק או לאטוס הוא הצד של הגוף בין כלוב הצלעות לבין עצם הכסל של הירך (מתחת לכלוב הצלעות ומעל הכסל). הוא נקרא לפעמים האזור המותני ולעיתים קרובות מקרין עד מתחת לצלעות או למפשעה. זה בדרך כלל מגיע בגלים עקב תנועה פריסטלטית של השופכן, אך עשוי להיות קבוע. הדבר מתואר לעיתים קרובות כאחד הכאבים הקשים ביותר.
על אף שמצב זה יכול להיות כואב מאוד, רוב האבנים מתחת לגודל 5 מ"מ יעבורו בסופו של דבר לשלפוחית השתן ללא צורך בטיפול ולא יגרומו לנזק פיזי קבוע. אומרים שהחוויה היא טראומטית עקב הכאב העז, והחוויה של מעבר דם וקרישי דם (המטוריה) כמו גם פיסות אבן. ברוב המקרים, לאנשים עם קוליק כליות מומלץ לשתות יותר מים כדי להקל על המעבר; במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בליטוטריפסי או ניתוח אנדוסקופי (אורולוגי). ניתן להפעיל טיפול מונע כדי למזער את הסבירות להישנות.[1]
אבחון
האבחנה של קוליק כליות זהה לאבחנה של אבנית כליה ואבנים בשופכה.
איבחון מבדל
יש להבדיל בין קוליק כליות מהמצבים הבאים:[2]
- קוליק המרה ודלקת כיס המרה
- מפרצת אבי העורקים ומפרצת הכסל (במטופלים מבוגרים עם כאב בצד שמאל, יתר לחץ דם או טרשת עורקים)
- דלקות ביניים: דלקת התוספתן, דיברטיקוליטיס או דלקת הצפק (במקרה זה חולים מעדיפים לשכב בשקט במקום להיות חסרי מנוחה).[2]
- גינקולוגיה: אנדומטריוזיס, תסביב שחלה והריון חוץ רחמי
- תסביב אשך
טיפול
רוב האבנים הקטנות עוברות באופן ספונטני ונדרש טיפול בכאב בלבד. מעל 5 מ"מ קצב מעבר האבנים הספונטני יורד.[3] משתמשים ב-NSAIDs (נוגדי דלקת שאינם סטרואידים), כגון דיקלופנק[4] או איבופרופן, ותרופות נוגדות עוויתות כמו בוטילסקופולמין (בשם המסחרי: בוסקופאן-Buscopan). אף על פי שניתן לתת מורפין כדי לסייע בטיפול בכאב חירום, לרוב זה לא מומלץ מכיוון שמורפין ממכר, מעלה את הלחץ בשופכן ומחמיר את המצב. גם הקאות נחשבות להשפעה שלילית חשובה של אופיואידים, בעיקר עם פטידין.[5] לעיתים קרובות נעשה שימוש גם בתרופות נרקוטיות דרך הפה.
בדרך כלל אין תנוחה עבור המטופל (שכיבה על הצד שאינו כואב והנחת בקבוק חם או מגבת חמה על האזור המושפע עשויה לעזור). אבנים גדולות יותר עשויות לדרוש התערבות כירורגית להסרתן, כגון ליטוטריפסי של גלי הלם, ליטוטריפסי בלייזר, אורטרוסקופיה או כריתת נפרוליטוטומיה מלעורית. ניתן לטפל בחולים גם בחוסמי אלפא[6] במקרים בהם האבן ממוקמת בשופכן.
הערות שוליים
- ^ "eMedicine - Nephrolithiasis: Acute Renal Colic: Article by Stephen W Leslie". נבדק ב-2008-01-01.
- ^ 2.0 2.1 "Managing patients with renal colic in primary care - BPJ 60 April 2014". bpac.org.nz. נבדק ב-2019-01-26.
- ^ Ordon, Michael; Andonian, Sero; Blew, Brian; Schuler, Trevor; Chew, Ben; Pace, Kenneth T. (2015-01-01). "CUA Guideline: Management of ureteral calculi". Canadian Urological Association Journal. 9 (11–12): E837–E851. doi:10.5489/cuaj.3483. ISSN 1911-6470. PMC 4707902. PMID 26788233.
- ^ Teece, DD (2006). "Intravenous NSAID's in the management of renal colic: Article by Debasis Das". Emergency Medicine Journal. 23 (3): 224–225. doi:10.1136/emj.2005.034330. PMC 2464448. PMID 16498166.
- ^ Holdgate, A; Pollock, T (18 באפריל 2005). "Nonsteroidal anti-inflammatory drugs (NSAIDs) versus opioids for acute renal colic". The Cochrane Database of Systematic Reviews (2): CD004137. doi:10.1002/14651858.CD004137.pub3. PMC 6986698. PMID 15846699.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Lipkin, Michael; Shah, Ojas (2006-01-01). "The Use of Alpha-Blockers for the Treatment of Nephrolithiasis". Reviews in Urology. 8 (Suppl 4): S35–S42. ISSN 1523-6161. PMC 1765041. PMID 17216000.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
