קוטה מרג'נישווילי
קונסטנטינה "קוטה" מרג'נישווילי (בגאורגית: კონსტანტინე "კოტე" მარჯანიშვილი; 28 במאי 1872 - 17 באפריל 1933) או בשמו הרוסי, קונסטנטין אלכסנדרוביץ' מרדז'אנוב (ברוסית: Константин Александрович Марджанов) היה במאי תיאטרון גאורגי שנחשב כתורם חשוב להתפתחות המהפכנית של גאורגיה רוסיה וברית המועצות, ולאחד מהבמאים הגדולים והמקצועיים ביותר של גאורגיה. הוא נודע בעיקר בזכות הפקות תיאטרון גדולות וראוותניות.
קריירה מוקדמת
מרג'נישווילי נולד למשפחה אמידה של קצין צבא, בכפר קווארלי שבחבל קאחתי, גאורגיה, אז חלק מאימפריה הרוסית (פלך טביליסי במלכות המשנה של הקווקז). לאחר ששיחק בארץ מוצאו בין השנים 1896-1894, בשנת 1897 הוא נסע לרוסיה גופא ושינה את שם משפחתו למרדז'אנוב.
בתחילה הוא עבד כשחקן בתיאטראות של ערי השדה ברוסיה, ולאחר מכן כבמאי, עד שביסס את עצמו בשנת 1906 בלהקת נזלובין במוסקבה. לאחר מכן ייסד את אולפן הדרמה הגאורגי יחד עם אלכסנדר יוז'ין. תוך זמן קצר הוא זכה למוניטין כאחד מממשיכי דרכו המוכשרים של השחקן והבמאי הרוסי הידוע, קונסטנטין סטניסלבסקי. כבמאי, הטכניקה העיקרית שלו הייתה להנחות את השחקן במציאת הנתיב האינסטינקטיבי כדי להמחיש את "האמת האחרת".
בשנת 1910, הוכרה רב-הצדדיות של עבודתו על ידי סטניסלבסקי עצמו שהזמין אותו יחד עם אדוארד גורדון קרייג כדי לפתח את הרפרטואר וטכניקות ההפקה של התיאטרון האמנותי של מוסקבה. שם ביים מרג'נישווילי עבודות של האמסון ואיבסן, ושימש כעוזר-במאי בהפקת האחים קרמזוב תחת ולדימיר נמירוביץ'-דנצ'נקו (1910) והמלט תחת קרייג (1911).
מוקסם מאופן השימוש של קרייג במריונטות חזר מרג'נישווילי לגאורגיה כדי לביים את אדיפוס המלך ברוח דומה. בשנת 1913 הוא נפרד מסטניסלבסקי בעקבות אהדתו שמאלה והעניין שלו בתנועת הדקדנס. הוא אירגן "תיאטרון חופשי" מלוקט, וייסד במקום אופרה, אופרטה, דרמה ופנטומימה. היוזמה, שצוינה בשל היותה קשורה עם המלחין סרגיי רחמנינוב וזמר האופרה הרוסי, פיודור שאליאפין, וכן בשל אופיה הגאורגי של הכוריאוגרפיה, נכשלה תוך שנה, כתוצאה מבעיות פיננסיות כבדות. לאחר מכן עבר לרוסטוב על הדון שם עבד כבמאי בתיאטרון מקומי בין השנים 1914-1915.
לאחר המהפכה
בשנת 1917, הפיק מרג'נישווילי את סלומה של אוסקר ויילד שהפך להצלחה אמיתית. הוא המשיך לביים בשנים הסוערות של מהפכת אוקטובר ומלחמת האזרחים בקייב, מוסקבה, סנקט פטרבורג וטביליסי. התנסויותיו הסימולטניות של מרג'נישווילי בבימוי חגיגי ברוסטוב על הדון (1914-1915) ובסנקט פטרבורג (1916-1917), הובילו אותו לתאם את המחזה "אל קומונה חובקת-עולם" (בבימויים המשותף של ניקולאי פטרוב, סרגיי רדלוב, ולדימיר סולוביוב ואדריאן פיוטרובסקי, 1920). במקביל הוא עבד במשך שנים רבות גם בסרטים (1916-1928).
בשנת 1922 הוא חזר לגאורגיה הסובייטית וניהל את תיאטרון רוסתוולי בטביליסי. באותו זמן חזר הבמאי הגאורגי הצעיר והנמרץ, סנדרו אחמטלי, אף הוא לטביליסי כדי להוביל את השחקנים הצעירים ב"הפיכה" כנגד הייסוד. שני האישים שיתפו פעולה עם כבוד הדדי ביניהם ומצד שני אי-נוחות; אולם השליטה הרודנית של אחמטלי על איגוד השחקנים, "דוּרוּג'י", הוכחה ככוחנית מדי עבור מרג'נישווילי שהפקותיו הפכו למאופקות יותר, מונע בידי אמונתו כי "יש מספיק סבל בחיים מבלי שנראה את זה על הבמה".
בשנת 1926 עברו מרג'נישווילי וחלק מהאיגוד למבנה של תיאטרון נודד שהסתובב בערי-השדה, שמרכזו היה בכותאיסי ובבתומי. עזיבת מרג'נישווילי הותירה את אחמטלי כשליט הבלעדי על תיאטרון רוסתוולי. התיאטרון החדש נודע כתיאטרון הממלכתי השני בגאורגיה, ונקרא בסופו של דבר, בשנת 1933, תיאטרון מרג'נישווילי על שם מייסדו. התיאטרון קיים גם כיום וממשיך במידת מה במסורת הקונפורמיסטית השאובה ממקורות שונים.
בשנותיו המאוחרות עבד מרג'נישווילי בתיאטרון קורש ((Театр Корша), 1931-1932), בתיאטרון מאלי (Малый театр, התיאטרון הקטן) ובתיאטרון האופרטה במוסקבה (1933). הרפרטואר החדש של מרג'נישווילי היה בעיקרו רוסי ותאם את הדוקטרינה הבולשביקית. הבושביקים מצידם העניקו לו פרסים באולימפיאדת הדרמה במוסקבה בשנת 1930. למרות זאת, תוך זמן קצר, החלו להופיע בעיתונות הרוסית טענות שהיוו סכנה לקיומו. הוא נפטר ב-17 באפריל 1933, לפני הידרדרות האקלים הפוליטי שהונהג על ידי סטלין בטיהורים הגדולים, שפגעו, בשנת 1937, במי ששיתף פעולה בעבר עם מרג'נישווילי, סנדרו אחמטלי. כיום הוא קבור בפנתאון מתאצמינדה.
מקורות
- דונלד ראיפיאלד (2000), הספרות של גאורגיה: היסטוריה, עמ' 213-214, מסת"ב 0700711635, (באנגלית)
- אלכסנדר מיכברידזה (2007), קוטה מרג'נישווילי, מילון ההיסטוריה של גאורגיה, אתר גוגל ספרים (באנגלית)
- שרה סטנטון ומרטין בנהאם (1996), מדריך לתיאטרון של קיימברידג' בכריכה רכה, עמ' 230, מסת"ב 0521446546, (באנגלית)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קוטה מרג'נישווילי |
קוטה מרג'נישווילי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
24718658קוטה מרג'נישווילי