קוואטר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קְוואַטעֶר הוא הכינוי היהודי לזוג שמכניס את התינוק מעזרת הנשים לעזרת הגברים בחגיגת הברית. על פי המובא בספרים הקדושים, הסיוע בהעברת התינוק הוא סגולה לבנים[1].

הקוואטער מכונה גם 'סנדק שני' או 'סנדק קטן[2]'.

מקור השם

השם 'קוואטר' הוא שם נרדף לסנדק[3], המכונה גם 'בעל ברית[4]', ומקורו במילה 'געפאטער' (Gevdter) או 'כפאטער' [= כהאבא] היות שהוא עומד במקום האב ומכניס את התינוק לברית, ובלשון הקודש הוא מכונה גם 'שושבין', וברבות הימים השתנה ההיגוי של מילה זו עד שנתקבע בשפת העם כ'קוואטער'.

בלקוטי שיחות[5] מובא שה'קוואטער' הוא משחק מילים שנקרא כן על שם 'כבוד טיר', (טיר = פתח ביידיש) היינו שכבודו הוא שעומד אצל הפתח.

ובערוך השולחן[6] כתב שהמילה קוואטר נגזרת מהלשון 'קוטר', שפירושו שהוא כמקטיר 'קטורת'.

השתלשלות המנהג

במקור היה קרוי בשם זה הסנדק בעצמו[3], אלא שאז היו הסנדק ואשתו מקיימים את המצוה יחדיו כשהאשה מעבירה את התינוק מהיולדת לבעלה, ורק בהמשך נחלק כיבוד זה[7] והפך לכיבוד בפני עצמו שנעשה על ידי זוג, או על ידי איש ואשה שיכולים למסור זה לזה, כמו אב ובתו או אם בנה, וכן אח ואחות[8].

המקור לאיש ואשה המקיימים את הסנדקאות ביחד הוא בדברי המהרי"ל, שתקן שהאשה לא תהיה סנדקית, ולא תישב בין הגברים משום פריצות, אלא רק מביאה את התינוק עד פתח בית הכנסת ושם מוסרת אותו לידי בעלה הסנדק[9]. בהמשך הזמן כיוון שלא כל אחד שכובד כסנדק יכל לקיים את המצווה עם אשתו שתהיה הסנדקית, הפך הקוואטר לכיבוד בפני עצמו.

סיבה נוספת למנהג זה היא, כי בשל דיני ההרחקות הנוהגות בין בני זוג לאחר לידה, האבא לא יכול לקחת בעצמו את התינוק מיד אשתו, ולכן מכניסים את התינוק באמצעות שליח[10].

בזמן שהיו עורכים ברית מילה בצנעה, לא היה צורך בזוג שיעביר את הילד מעזרת גברים לעזרת נשים.

ברבות השנים, נוצר הנוהג לפיו עורכים בעת הברית סעודה גדולה ומהדרים בכבודו של התינוק ומעבירים אותו מיד ליד ונאספים גברים ונשים לחגיגת הברית, ומטעמי צניעות נוצר צורך להעביר את התינוק מעזרת נשים לעזרת גברים מבלי לגרום לכך שאיש יצטרך להיכנס בין הנשים או אשה בין הגברים, ולכן דאגו לזוג נשוי שיעביר את התינוק.

מטעם זה, מקפידים במאוד שלא להיות 'קוואטער' יחד עם אשה אחרת, אפילו אם היא קרובת משפחתו, מלבד אבא עם בתו או בן עם אמו.

ברוב הפוסקים[11] מובא שהקוואטער לא נמנה בין בעלי הברית הפטורים מאמירת תחנון ומחלק מהצומות, אך ישנם החולקים וסוברים שגם הוא נחשב מבעלי הברית[12] ולעניין תשעת הימים נפסק בהלכה כי רק האשה הקוואטרית דינה כ'בעלי הברית' ומותרת בבגדי שבת, בעוד שבעלה הקוואטר לא[13].

מנהגים שונים

בספר חסידים[14] מובא ששני בני הזוג (הקוואטערים) המיועדים להכניס את התינוק לברית טובלים במקווה (גם האשה).

בקיצור שולחן ערוך מנה את הקוואטער בין האנשים המחוייבים לעלות לתורה ביום הברית.

הקוואטער לובש בגדי שבת, ומשתתף בהוצאות ברית המילה יותר מכל שאר בעלי הכיבודין[15]. בתשעת הימים רק האשה ה"קוואטרית" לובשת בגדי שבת ואילו האיש לובש בגדי חול.

כל הקשורים להבאת התינוק לובשים טלית בעת ההולכה, ובתוכם הקוואטער.

באם האשה מעוברת, לא תשמש כקוואטער[16].

יש נוהגים לתת כיבוד זה לזוג ללא ילדים כסגולה להיפקד בזרע.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בית דוד סימן רסה סעיף קטן כח. אוצר הברית סימן יב סעיף ט. אשרי יולדתו עמוד קמא.
  2. ^ זכר דוד
  3. ^ 3.0 3.1 מהרא"ק קמ"ז טו "שהסנדיקים שקורין קואטיר"
  4. ^ מטה משה הלכות מילה: "בעל ברית לוקח התינוק מעזרת נשים, ואח"כ ישב, ויניחו התינוק על ברכיו"
  5. ^ חלק כ"ב עמוד 56.
  6. ^ יורה דעה סימן רסה סעיף י"א.
  7. ^ ההיעב"ץ במגדל עוז נחל ט' כותב: "יש מקומות מחלקים ההבאה לכמה בני אדם"
  8. ^ ברית אבות סי' ה'
  9. ^ מנהגי מהרי"ל הלכות מילה סעיף י"ז
  10. ^ ברית אבות סימן ה'.
  11. ^ וכן מנהג חב"ד. ראה שער הכולל סימן קלא.
  12. ^ ברית יוסף עמוד 72 בשם המהרש"ל.
  13. ^ מגן אברהם הלכות תשעה באב סי' תקנ"א סק"ג
  14. ^ סימן תז.
  15. ^ לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 56 בשם שו"ת לבושי מכלול.
  16. ^ בברית אבות סימן ה' סעיף כו כתב שלא מצא מקור לחשש שזוהי סכנה לוולד, אך היות וכל דבר שמחזיקים אותו לסכנה ראוי לחוש לו - שב ואל תעשה עדיף. ובהסכמת ה'מנחת אלעזר' לספר זוכר הברית כתב למעשה שאם העיבור לא נראה לכל אין לחוש לזה, אך אם עוברה ניכר יש להימנע מחשש עין הרע שיסתכלו בה בעת שנושאת את התינוק.
הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL