קוואדראטוס

אוּמידיוּס קוואדראטוּס, היה נציב רומאי בפרובינקיה סוריה באמצע המאה הראשונה.

שמו נזכר על ידי יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים" בהקשר להתערבותו בהתקוממויות שאירעו בין היהודים לשומרונים תחת נציבותו של ונדיטיוס קומאנוס ביהודה.

פרשת השומרונים

במהלך תקופת נציבותו של קומאנוס ביהודה (48-52 לסה"נ) התגברו החיכוכים בין האוכלוסייה היהודית ביהודה ובין השומרונים.

אנשי הגליל היו עוברים בארצם של השומרונים בדרכם לעלות לרגל לירושלים בחגים. פעם אחת יצאו שומרונים מהכפר גינַי (בסביבת ג'נין של ימינו) והרגו בהם. ראשי הקהילה היהודית בגליל פנו לנציב קומאנוס ודרשו שיינקום את דם המתים, אולם הוא זלזל בהם שכן שוחד קודם לכן על ידי השומרונים. בתגובה, הגליליים שדדו ושרפו כמה כפרים שומרונים. כששמע על כך קומאנוס, יצא בראש צבאו ודיכא את המהומה.

מסופר כי השומרונים פנו אז לנציב פרובינקיה סוריה, אומידיוס קוואדראטוס, שהיה באותה עת בצור והתלוננו על היהודים. היהודים, לעומתם, טענו בפניו על אשמתם של השומרונים ועל אשמתו של קומאנוס ששוחד על ידם. קוואדראטוס דחה את החלטתו עד שיגיע ליהודה. בהגיעו לשומרון לשמוע את הפרשייה הבין כי השומרונים היו אשמים בה. למרות זאת הורה על תלייתם של היהודים שהיו אחראיים על המרדת הגליליים. לאחר מכן הגיע ללוד שם הורה על הוצאתם להורג של 4 מורדים יהודים נוספים.

כדי לפתור את הבעיה שלח קוואדראטוס לרומא את קומאנוס, את הטריבון הצבאי קֶלֶר ואת ראשי היהודים (ובראשם חנניה הכהן הגדול) והשומרונים שיתייצבו לבירור וחקירה בפני הקיסר. מכיוון שחשש ממרידה הגיע בעצמו לירושלים, מצאה חוגגת ורגועה וחזר לאנטיוכיה. בהתערבותו של אגריפס השני, הכריע הקיסר קלאודיוס לטובת היהודים, והורה להוציא להורג את ראשי השומרונים ולהגלות את קומאנוס.

ההיסטוריון טקיטוס מזכיר גם הוא את האירועים הללו בספרו "ספרי השנים". הוא מאשר את מרבית תיאוריו של יוסף בן מתתיהו אך אינו מזכיר כלל את עולי הרגל היהודים שנרצחו בשומרון, אלא תולה את סיבת הסכסוך באיבה ששררה בין הגליליים לבין השומרונים. על פי גרסת טקיטוס, היה קוואדראטוס השופט, אשר דן את הנציבים בהרשאתו של קלאודיוס, ולא קלאודיוס עצמו, כפי שטען יוסף בן מתתיהו.

ראו גם

• ונטידיוס קומאנוס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25653496קוואדראטוס