קהילת יהודי ע'ריאן
קהילת יהודי ע'ריאן הייתה קהילה של יהודים תושבי מערות, הידועים גם כטרוגלודיטים (מהביטוי הצרפתי "Juifs troglodytes"), היו אלו קהילות יהודיות ששכנו במערות מעשה ידי אדם בהרים. הקהילות הידועות ביותר מסוג זה התקיימו באזור רמת ע'ריאן ("ג'בל ע'ריאן") של הרי נפוסה, באזור העיר ע'ריאן בצפון-מערב לוב, והן מכונות בדרך כלל יהודים ע'ריאנים. הקהילות הללו כבר אינן קיימות היום.[1][2][3]
היסטוריה
שבטים יהודים חיו במערות מעשה ידי אדם במשך מאות שנים במרוקו, אלג'יריה, בטריפוליטניה ובלוב. בתיהם ובתי הכנסת שלהם היו במערות; ורק בתי הקברות היו על פני השטח[4]. הקבוצות העיקריות של תושבי המערות היהודים היו בהתיישבויות ע'ריאן, טיגרנה ובני-עבאס.[1]
בשנת 1906 ביקר באזור הארכאולוג נחום סלושץ וכתב תיאור מפורט של חיי היהודים באזור.[5] [6] [7]
ע'ריאן הוא שם כולל של שלושה יישובים – ע'ריאן, תיגרינה ובני-עבאס, השוכנים כ-100 ק"מ דרומית לטריפולי. יחידה ישובית, שנחשבה כאחת ובה היו מעל ל-500 יהודים. תושבי המערות היהודים של לוב היו ידועים לפחות משנת 70 לספירה, כאשר ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס תיאר את ה"טרוגלודיטיס".[4][8]
המידע ההיסטורי מצביע על הימצאותם שם, לפחות משנת 1510, כאשר יהודים רבים נמלטו לתוך פנים הארץ עם כיבוש טריפולי על ידי הספרדים.[4][1][9]
רוב יהודי ע'ריאן שכנו, עם מקניהם תוצרתם ורכושם, במערות שמתחת לאדמה, שהיוו מקום מסתור והגנה, וכן מקום קריר בימי הקיץ החמים ומקום חמים בימי החורף הקרים.
היהודים במקום עסקו בחקלאות, במסחר, ברוכלות, במלאכה זעירה ובאומנויות (נפחות, פחחות, נגרות, סנדלרות, חייטות וצורפות), וכן השתלבו באדמיניסטרציה של השליטים השונים במקום, כמו גביית מיסים בתקופות הקרמאנלית והעות'מאנית.
בתקופה העות'מאנית נהנתה הקהילה מאוטונומיה מסוימת ונוהלה על ידי מועצת זקנים, שבראשה עמד "שיח' אליהוד", שהתיישב בתיגרינה ונמנה עם פרנסי הקהילה. הוא היווה חוליה מקשרת בין השלטונות לקהילה והאחראי על גביית מס גולגולת ומיסים קהילתיים, אך גם המנהיג הדתי של הקהילה, שמינה את השוחטים, המוהלים ומלמדי התינוקות. הרופא והמשורר, ח'ליפה חג'אג', היה "שיח' אליהוד" האחרון בתקופה העות'מאנית. אחריו, בתקופת המרד הערבי נגד השלטון האיטלקי וכיבוש ע'ריאן על ידי האיטלקים ב-1922, היה הרופא, יעקב חג'אג', חתנו של ח'ליפה חג'אג', ובתקופה האיטלקית עד 1943, היה ברח'אני זיגדון, חתנו השני של ח'ליפה חג'אג'. ברח'אני לא היה אישיות רבנית, אך ניהל את הקהילה היטב. הוא העמיד לצידו נכבדים ששרתו בקודש, וביחד הם דאגו לחינוך התורני של הילדים, להכשרת בעלי תפקידים לקיום הפולחן הדתי, להפעלת המוסדות הדתיים והקהילתיים, לעזרה לאביונים, ומשנות השלושים, לחיזוק התודעה הציונית ולימוד העברית.[9]
יהודי המערות היו דתיים מאוד עד כדי אדיקות וקנאות. הם דקדקו במצווה קלה כבחמורה ונזהרו בקיום כל המצוות שבתורה. שני בתי כנסת היו בע'ריאן ובהם היו 32 ספרי תורה. בתי הכנסת היו בנויים מתחת לאדמה ולפי המסורת המקובלת בידי תושבי המקום גילם רב מאוד.[10]
בתקופת מלחמת העולם השנייה העניקו יהודי ע`ריאן מחסה ליהודים שברחו מערים ומכפרים אחרים בלוב.[11] יהודים רבים, בעיקר מטריפולי, ברחו אליהם והשתכנו בבתיהם. ב-1941 חנה באזור חיל מצב גרמני מן הקורפוס הגרמני אפריקני, ובהמשך הוגלו ליישוביהם כ-400 יהודים מקירינאיקה.
עם סיום הכיבוש האיטלקי וכניסת הכוחות הבריטיים, בשלהי ינואר 1943, סייעו יהודי ע'ריאן, יחד עם הבריטים, ליהודים שברחו או הוגלו אליהם, לשוב לבתיהם. ח'ליפה חוגה חסאן (חתנו של ברח'אני זיגדון), שהיה תושב היישוב ע'ריאן ואיש משכיל, דובר איטלקית ואנגלית, מונה ל"שיח' אליהוד". בשל קשריו המסחריים הוא הצליח ליצור יחסים טובים עם השלטונות הבריטיים וכן, הנהיג את הקהילה, ככל שהתגברה הלאומנות הערבית. עם פרוץ פרעות נובמבר 1945, הצליח ח'ליפה חוגה חסאן, בשל קשריו, למצוא מחסה לבני הקהילה אצל נכבדים ערבים, ובמקביל לדאוג שהשלטונות הבריטיים ישלחו כוחות צבא ומשטרה להגן עליהם. כתוצאה מכך בע'ריאן לא היו נפגעים בנפש, והיו רק פגיעות ברכוש. אך, הטראומה מהפרעות, שאילצו יהודים למצוא מחסה ולהזדקק להגנת השלטונות, התערערות המצב הכלכלי בעטיין והמתיחות ביחסים עם האוכלוסייה הערבית המקומית, גרמו לכך שמספר משפחות מע'ריאן עזבו את יישוביהם ועברו לטריפולי.[9]
לאחר שלוב קיבלה עצמאות, רוב היהודים, כולל אלה של ע'ריאן, היגרו לסוריה מתוך מטרה לעלות לארץ ישראל עקב פוגרומים מהם סבלו.[12] כל יהודי ע'ריאן, הן אלו שנותרו ביישוביהם, הן אלו שעברו לטריפולי אחרי פרעות נובמבר 1945, והן אלו שבמהלך השנים התפזרו ברחבי לוב (בעיקר לזוארה), עלו כאיש אחד לארץ ישראל, כאשר רובם התיישבו במושבים ועסקו בחקלאות.[9]
נכון ל-2023, רבות מהמערות הללו מאוכלסות על ידי לובים, אשר ביצעו מודרניזציה של המקום, כולל הוספת חשמל, מים זורמים ופינוי שפכים. ישנם מספר יתרונות לסוג זה של דירות. חלק מבתי המערות הללו מושכרים גם לתיירים. [13] [14]
תיאור
נחום סלושץ כתב:
"מעת לעת חדי העין מגלים, בין עצי זית ותאנה, או ליד מסגד או חורבות, חורים פעורים בשפל של גבעה, הדומים בצורתם לדלת של מערה. דלת עץ קטנה נפתחת לפני הטייל, והוא נכנס למעין גלריה חשוכה ולא אחידה, משופעת כל הדרך, כדי לעבור אותה בבטחה [,] דרוש תרגול. לאחר הליכה של חמישה-עשר עד עשרים מטרים, יורדים למעין חצר, מוארת מלמעלה בקלילות בכמה קרני אור; יש את האורווה, שקודמת לחדר המרכזי, ואשר משמשת לעיתים קרובות בית מלאכה לנפחים היהודים. בירידה מתמדת מגיעים לחצר תת-קרקעית המשמשת כבית מגורים מרכזי, מטבח ובית מלאכה, התאים נמצאים במערות שנחפרו בקירות החצר, מהן מקבלים מעט אור ואוויר. הילידים מוצאים את החיים התת-קרקעיים מאוד טבעיים ונוחים, אם כי המטייל אינו חש בנוח. גם בית הכנסת של הכפר בני-עבאס ממוקם במערה, אך הגישה אליו פתוחה וקלה, וגגו אפילו מעל מפלס הקרקע. בטיגרנה נבנה זה עתה בית כנסת שכולו מעל פני הקרקע."[5]
לקריאה נוספת
- מוריס רומני. "ע'ריאן." אנציקלופדיה של יהודים בעולם האסלאם. Brill Online, 2010 ( גישה מקוונת; דורש התחברות )
- הארווי א' גולדברג, שוכני מערות ומגדלי הדרים: קהילה יהודית בלוב ובישראל, 1972, פרק 4. "מעונות הטרוגלודיטים של הע'ריאנים", עמ'. 36–57
- מערות מגורים בקהילה היהודית של יושבי המערות בע'ריאן: מבט מלמעלה, לוב 1947
- יהודי ע'ריאן - המרכז למורשת לוב
- יהודים שוכני מערות - מרכז אור שלום לשימור והנחלת מורשת יהדות לוב
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Jewish community of Gharian | Databases – ANU Museum of the Jewish People, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- ^ היהודים שוכני המערות בארץ לוב / הרב פריג'ה זוארץ, באתר www.daat.ac.il
- ^ יושבי מערות – אכן קרה? | יושבי מערות – אכן קרה? לפני כמה חודשים העלה גולש תגובה בדף בעברית וצירף הזמנה משנת 1949 להרצאה על היהודים יושבי המערות בלוב. הגולש נפגע מאוד וחשב שזה... | By יהודי צפון אפריקה בתקופת השואה | Facebook, באתר www.facebook.com
- ^ 4.0 4.1 4.2 Ken Blady, Jewish Communities in Exotic Places, מסת"ב 146162908XISBN 146162908X, 2000, Section "Cave Rabbis? Cave Synagogues?", pp.311-329
- ^ 5.0 5.1 "The Troglodyte Jews of the Sahara" (translated from the French of N. Slousch), The Reform Advocate, 21 September 1907
- ^ "Jewish cave homes at Gharyan, Libya"
- ^ Marie-Louise Gumuchian Going underground: Libya's unusual cave dwellings, Reuters, July 1, 2013
- ^ Josephus Flavius, Antiquities, 1.15.1
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 יהודי ע'ריאן – "יהודי המערות" | מרכז מורשת יהדות לוב
- ^ בנעטיה פדהצור, יהודים שוכני מערות, באתר מרכז אור שלום, 2004
- ^ מערות מגורים בקהילה היהודית של יושבי המערות בע'ריאן: מבט מלמעלה, לוב 1947, באתר מרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, 2017-09-05
- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2021-11-13
- ^ Salaheddin Mohammed Ali Ebrahim "A framework to assess the rehabilitation of historic cave dwellings in Libya using modernization theory and technology acceptance model ", Ph.D. thesis, 2020
- ^ "Libya renovates ancient ‘cave houses", Al Arabiya, 31 May 2012.
