קבילדו
קבילדו (בספרדית: cabildo, ולעיתים איונטאמיינטו: Ayuntamiento) הייתה מוסד ספרדי מנהלי שסמכותו הייתה ניהולו של יישוב עירוני ושטח השיפוט הסובב אותו.
הקבילדו הופיעה בממלכת קסטיליה בימי הביניים והועברה לעולם החדש בידי הקונקיסטדורים, שמצאו בה מסגרת משפטית נוחה ומועילה לנהל את מגעיהם אל מול הכתר ולעקוף את סמכותם של נציגי הכתר באמריקות.
חברי הקבילדו, שלעיתים מונו, לעיתים קנו את משרתם, ולעיתים נבחרו בידי תושבי העיר בעלי הרכוש (vecinos), נשאו בשורה של תפקידים: חלקם נגעו לניהולה השוטף של העיר, דוגמת עירייה או רשות מקומית מודרניות, וכללו פיקוח על מידות ומשקולות, סניטציה, עבודות ציבוריות וכדומה. תפקיד נוסף נגע לאכיפת החוק, שיפוט וכן סעד משפטי. לבסוף, הקבילדו ייצגה פוליטית ומשפטית את העיר והאזור בפני הכתר, וכן אספה את המסים. לעל מנת לבצע את המוטל עליה, כללה הקבילדו מספר בעלי תפקידים. ראש הקבילדו היה מעין ראש עיר (alcalde), ונשא גם בסמכויות שיפוטיות בערכה הראשונה. לעיתים קרובות היו שני אלקלדס בקבילדו. תפקידים נוספים היו ראש כוחות השיטור (alguacil), נושא סמלי העיר (alférez real), שלעיתים קרובות היה קצין צבא ומפקד כוחות הצבא באזור, מזכיר העיר (procurador), וחברי מועצה נוספים (regidors) שמספרם השתנה בהתאם לגודלה של העיר ושטח השיפוט עליו הופקדה הקבילדו.
שמה המלא של הקבילדו הוא cabildo secular, על מנת להבדילה מהקבילדו הכנסייתית, מוסד בכנסייה הקתולית המוגדר במשפט הקאנוני כגוף המורכב ממספר כוהני דת המייעצים להגמון.
בראשית המאה ה-19 חל משבר המלוכה הספרדית ותחילת תהליך עצמאותן של מדינות אמריקה הלטינית. בנקודת זמן זו היוו הקבילדוס, שמרבית חבריהן היו קריאולים, גורם חשוב במילוי החלל השלטוני ולעיתים קרובות הובילו את תהליך העצמאות באזורם.
22367005קבילדו