קבוצת ג'ייקו - אלולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קבוצת בייקאקסצ'יינג
Team BikeExchange
מידע על הקבוצות
קוד UCI MTS
אופניים סקוט (אנ')
מיקום אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
תאריך ייסוד 2012
תחום כביש
סטטוס UCI World Tour
צוות מקצועי ראשי
מנהל כללי שיין באנאן
שמות קודמים
גרין אדג' סייקלינג (2012)
אוריקה גרין אדג' (2012–2016)
אוריקה בייק אקסצ'יינג' (2016)
אוריקה סקוט (2017)

קבוצת בייקאקסצ'יינג (באנגלית: Team BikeExchange) היא קבוצת רכיבה מקצוענית, אוסטרלית השייכת לסבב העולמי של איגוד האופניים הבינלאומי. הקבוצה הוקמה ב־2012 וניצחה עם סיימון ייטס את וואלטה אספניה 2018. הקבוצה היא הקבוצה האוסטרלית הבולטת בעולם ורוב רוכביה בקבוצה מגיעים מאוסטרליה. לקבוצה יש גם קבוצת נשים וקבוצת פיתוח.

הקמה

הקבוצה קמה בשנת 2012, כששמה אוריקה-גרין אדג', כששתי החברות משמשות כספונסריות המרכזיות שלהם. בשנת 2016, הפכה אוריקה גרין אדג' לאוריקה בייק-אקסצ'יינג', אך כעבור שנה הפכה לאוריקה סקוט, כאשר החברה השווייצרית סקוט (אנ') שימשה כספונסר החדש שלה. בעקבות כך התחילו הרוכבים לרכוב על אופני סקוט. בייק אקסצ'יינג הפכה לספונסר של קבוצת הפיתוח. לאחר 6 שנים, עזבה אוריקה את הקבוצה ומיצ'לטון נכנסה במקומה.

פעילות

2012

סיימון גרנס היה הרוכב שהביא לקבוצה את הניצחון הראשון בהיסטוריה שלה, כאשר ניצח את אליפות אוסטרליה באופני כביש[1]. יומיים אחר כך, לוק דורבריג' (אנ') השיג לקבוצה גם ניצחון באליפות אוסטרליה בנגד שעון[2]. בטירנו - אדריאטיקו, ניצחה הקבוצה את נגד השעון הקבוצתי[3] ובכך מת'יו גוס, שחצה ראשון את הקו לבש את חולצת המוביל עד הקטע השלישי. במרץ השיגה הקבוצה ניצחון ראשון בקלאסיקה, כאשר סימון גרנס הקדים את פביאן קנצ'לרה ואת וינצ'נזו ניבאלי בספרינט במילאנו - סן רמו. מייקל אלבאסיני השווייצרי השיג לקבוצה ניצחון בוולטה אה קטלוניה, וגם ניצח את הקטע הראשון והשני[4]. הניצחון הראשון של הקבוצה בקטע בגראנד טור, כאשר במאי, ניצח את מת'יו גוס בספרינט את הקטע ה2 של הג'ירו ד'איטליה. הקבוצה השיגה ניצחונות יוקרתיים גם בטור דה סוויס ובדופינה ליברה עם מייקל אלבאסיני ולוק דורבריג' (בהתאמה). בוואלטה אספנייה, סיימון קלארק ניצח את הקטע הרביעי ואת דירוג המטפסים. בטור דה פוויטו שארן, השיגה הקבוצה 3 ניצחונות מ5 קטעים אפשריים וזכתה גם בדירוג הכללי עם לוק דורבריג'. בנוסף לכך, דניאל טקלהיימנוט זכה באליפות אריתריאה גם בכביש וגם בנגד השעון[5], ואילו סווין טופט זכה באליפות קנדה בנגד השעון[6]. בסופו של דבר, הקבוצה זכתה בכ32 ניצחונות בעונה זו.

2013

בעונה זו, הקבוצה זכתה באליפות ליטא עם תומאס ואייטקוס[7], אליפות אוסטרליה בכביש ובנגד השעון[8] עם לוק דורבריג', אליפות אפריקה בנגד שעון[9] עם דניאל טלקהיימנוט, ובאליפות דרום אפריקה בנגד שעון עם דריל אימפי. בנוסף לכך, רשמה ניצחון ראשון בטור דה פראנס[10], ולאחר מכן גם הוסיפה ניצחון בנגד השעון הקבוצתי. אך רשמה גם תקרית לא נעימה, כאשר אוטובוס הקבוצה נתקע על קו הסיום במהלך הקטע הראשון אך הוזז בזמן. לאחר הניצחון של הקבוצה בנגד השעון הקבוצתי, הפך גרנס למוביל המרוץ ולבש את החולצה הצהובה היוקרתית. עד שבקטע ה6 הפסיד אותה לדריל אימפי, שגם הוא רוכב בקבוצה. בסופו של דבר אימפי שמר על החולצה עד הקטע ה6, בו הפסיד אותה לכריסטופר פרום, ששמר עליה עד לסיום בפריז. הקבוצה רשמה ניצחונות בקטעים בטירנו - אדריאטיקו עם מת'יו גוס[11], בפריז - ניס עם מייקל אלבאסיני[12], בקטע נגד השעון בטור דה סוויס עם קמרון מאייר[13]. בוואלטה אספנייה, הקבוצה זכתה ב3 ניצחונות, 2 מהם עם מייקל מת'יוס ואחד מהם עם ינס קקולר. באליפות העולם עד גיל 23, דמיאן האוסון מהקבוצה זכה במדליית הזהב[14]. הקבוצה רשמה כ33 ניצחונות מקצועיים באותה שנה.

2014

מיצ'לטון החתימה באותה שנה את קיילב יואן, אדם ייטס, וסיימון ייטס. רוכבים שעם הזמן יהפכו לחשובים והבולטים בקבוצה. הקבוצה שמרה על אליפות אוסטרליה באופני כביש ובנגד שעון שנה שלישית ברציפות[15]. כאשר סימון גרנס ניצח בכביש, והפבורן ניצח בנגד שעון. מייקל אלבסיני ניצח את הקטע הראשון והשני בטור דה רומנדי. אדם ייטס ניצח את טור טורקיה, אסטבן צ'אבז ניצח את הקטע ה-8 בטור דה סוויס ומייקל אלבסיני ניצח את המירוץ האיטלקי הבכיר, טרה ואלי וארסין. בנוסף לכך, סימון גרנס ניצח את גרנד פרי מונטריאול וגרנד פרי קוובק, שני מירוצים קנדיים נחשבים. בג'ירו ד'איטליה, זכתה הקבוצה ב-2 ניצחונות כאשר ניצחה את נגד השעון הקבוצתי, ומייקל מת'יוס ניצח את הקטע 6. בוואלטה אספנייה, ניצח מייקל מת'יוס את הקטע ה-3.

2015

בעונה זו רשמה מיצ'לטון ניצחון ב-3 מתוך 4 קטעים אפשריים בהראלד סאן טור (שניים עם קיילב יואן, ואחד עם קמרון מאייר). בנוסף לכך, מאייר גם זכה בדירוג הכללי[16]. בטור קוריאה, זכה קיילב יואן ב-4 מתוך 8 קטעים אפשריים, וגם בדירוג הכללי, בדירוג הספרינט ובדירוג הצעירים[17]. בחודש יוני, מייקל מת'יוס השיג לה ניצחון בקטע ה-4 של טור דה סוויס. באוגוסט רשם אדם ייטס את ההישג הגדול בקריירה שלו, כאשר ניצח בקלאסיקה הספרדית היוקרתית סן סבסטיאן[18]. בוואלטה אספנייה, השיגה שלושה ניצחונות (שניים עם אסטבן צ'אבס, אחד עם קיילב יואן). צ'אבז גם סיים 5 בדירוג הכללי הסופי. בג'ירו ד'איטליה, ניצחה מיצ'לטון 2 קטעים, את נגד השעון הקבוצתי ואת הקטע ה3 עם מייקל מת'יוס[19]. בטור אבו דאבי, ניצח אסטבן צ'אבז את הקטע ה3 ואת המירוץ כולו.

2016

ב-2016, מיצ'לטון רשמה 4 ניצחונות מ-6 אפשריים בטור דאון אנדר (שניים עם קיילב יואן ושניים עם סימון גרנס). בפריז - ניס, מייקל מת'יוס ניצח את קטע הפרולוג ואת הקטע ה-2. אבל הישגו הבולט באותה שנה היה הניצחון בקטע העשירי בטור דה פראנס[20]. באפריל רשמה מיצ'לטון הישג גדול מאוד, כאשר ניצחה עם מת'יו היימן את מרוץ הפריז - רובה, שנחשבת לקלאסיקת האביב הנחשבת ביותר[21]. בג'ירו ד'איטליה, ניצח אסטבן צ'אבס את הקטע ה-14 וסיים 2 כללי, אחרי וינצ'נזו ניבאלי. בוואלטה אספנייה, מיצ'לטון זכתה ב-4 קטעים (שניים עם מגנוס קורט נילסן, אחד עם ינס קקולר, ואחד עם סיימון ייטס). ורוכב הGC שלה, אסטבן צ'אבס, סיימה במקום ה-3. בנוסף לכך, קיילב יואן ניצח את הקטע ה-8 בטור בריטניה ואסטבן צ'אבס, הוסיף ניצחון בקלאסיקה האיטלקית ג'ירו די לומברדיה. אדם ייטס, ניצח את דירוג הצעירים בטור דה פראנס.

2017

ב-2017, נפרדה מיצ'לטון ממי שהיה אחד מרוכביה הדומיננטים, מייקל מת'יוס שעבר לסאנווב. קיילב יואן, ניצח 4 קטעים מ-6 אפשריים בטור דאון אנדר. בנוסף לכך השיג 3 ניצחונות בטור בריטניה, קטע בטור של אבו דאבי, קטע בג'ירו ד'איטליה, וקטע בטור של פולין, ובכך השלים עונה חלומית מבחינתו. מייקל אלבסיני ניצח קטע בטור דה רומנדי וקטע בוואלטה אל פאייס ואסקו, ייטס גם הוסיף ניצחון בגראן פרמיו מיגל אינדוריאן[22] וניצח את דירוג הצעירים בטור דה פראנס, ואת הקטע ה-6 בפריז - ניס. לוקה מזגץ ניצח עבור הקבוצה את אליפות סלובניה, בעוד סווין טופט ניצח את אליפות קנדה בנגד שעון.

2018

מיצ'לטון רשמה הופעה קבוצתית גדולה בג'ירו ד'איטליה, כאשר ניצחה לא פחות מ-5 קטעים (שלושה עם סיימון ייטס, אחד עם אסטבן צ'אבס ואחד עם מיקל נייבה). סיימון ייטס גם הוביל בין הקטעים 6–18, עד שבקטע ה-19 קרס וסיים בפער של למעלה מ-38 דקות מהמנצח כריסטופר פרום והתדרדר למקום ה-18 הכללי. בדופינה ליברה, ניצח אדם ייטס את הקטע ה-7 ודאריל אימפי את הקטע הראשון. בטור בריטניה, קמרון מאייר ניצח את הקטע ה-2 וקיילב יואן ניצח את הקטע ה-8. כריסטופר יול ינסן ניצח את הקטע ה-4 בטור דה סוויס. ובוואלטה אספנייה השיגהאת מה שרצתה מיום היווסדה, זכייה בגראנד טור. כאשר סיימון ייטס זכה במירוץ היוקרתי וגם ניצח את הקטע ה-14[23]. בנוסף לכך, ניצח סיימון קטע בוולטה אה קטלוניה וקטע פריז - ניס. אדם ייטס הוסיף קטע בטירנו - אדריאטיקו, וקיילב יואן ניצח את הקלאסיקה די אלמריה.

2019

הישגיה הבולטים של מיצ'לטון עד עתה הם 4 קטעים בטור דה פראנס (2 עם סיימון ייטס, אחד עם דריל אימפי, ואחד עם מטאו טרנטין)[24], שני קטעים של לוקה מזגץ בטור פלין[25]. קטע בפריז - ניס של סיימון ייטס וקטע בטירנו - אדריאטיקו (נגד שעון קבוצתי)[26].

קבוצת הנשים

למיצ'לטון גם קבוצת נשים שהוקמה יחד עם קבוצת הגברים. שנחשבת לאחת הקבוצות החזקות והדומיננטיות בסבב.

סגל הקבוצה

סגל הקבוצה

פרשיות סמים

בעונת 2016, סיימון ייטס הושעה לארבעה חודשים לאחר שבדמו נמצאו שרידי טרבוטלין. תרופה שמשמשת לטיפול באסתמה. ייטס טען להגנתו שמדובר בטעות בירוקרטית בכך ששכח לבקש פטור רפואי לשימוש בתרופה[27].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קבוצת ג'ייקו - אלולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ https://www.procyclingstats.com/race/nc-australia/2012/result
  2. ^ https://www.procyclingstats.com/race/australian-open-road-championships-itt/2012/result
  3. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tirreno-adriatico/2012/stage-1
  4. ^ https://www.procyclingstats.com/race/volta-a-catalunya/2012/gc
  5. ^ https://www.procyclingstats.com/race/nc-eritrea/2012/result
  6. ^ https://www.procyclingstats.com/race/nc-canada-itt/2012/result
  7. ^ https://www.procyclingstats.com/race/nc-lithuania/2013/result
  8. ^ https://www.procyclingstats.com/race/nc-australia/2013/result
  9. ^ https://www.procyclingstats.com/race/african-continental-championships-itt/2013/result
  10. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tour-de-france/2013/stage-3
  11. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tirreno-adriatico/2013/stage-2
  12. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tirreno-adriatico/2013/stage-2
  13. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tirreno-adriatico/2013/stage-2
  14. ^ https://www.procyclingstats.com/race/world-championships-itt-u23/2013/result
  15. ^ https://www.procyclingstats.com/race/nc-australia/2014/result
  16. ^ https://www.procyclingstats.com/race/herald-sun-tour/2015/gc
  17. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tour-de-korea/2015/gc
  18. ^ https://www.procyclingstats.com/race/san-sebastian/2015/result
  19. ^ https://www.procyclingstats.com/race/giro-d-italia/2015/stage-3
  20. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tour-de-france/2016/stage-10
  21. ^ https://www.procyclingstats.com/race/paris-roubaix/2016/result
  22. ^ https://www.procyclingstats.com/race/gp-miguel-indurain/2017/result
  23. ^ https://www.procyclingstats.com/race/vuelta-a-espana/2018/gc
  24. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tour-de-france/2019/stage-17
  25. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tour-de-pologne/2019/stage-5
  26. ^ https://www.procyclingstats.com/race/tirreno-adriatico/2019/stage-1
  27. ^ http://www.cyclingnews.com/news/simon-yates-handed-four-month-non-intentional-doping-ban/
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27007808קבוצת ג'ייקו - אלולה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=קבוצת_ג%27ייקו_-_אלולה&oldid=2626982"