קבוצת 47

קבוצת 47 (בגרמנית: Gruppe 47) הייתה קבוצה ספרותית חשובה בגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה.

ראשית הקבוצה בהקמת המגזין הספרותי Der Ruf ("הקריאה") על ידי אלפרד אנדרש (Alfred Andersch) וולתר קולבנהוף (Walter Kolbenhoff) בשנת 1946 במינכן. מטרתם הייתה ללמד את הציבור הגרמני על הדמוקרטיה לאחר עידן היטלר. כוחות הכיבוש האמריקאים שללו את רישיונם באפריל 1947 באשמת ניהיליזם מוגזם.

אנשי "דר רוף" לשעבר נפגשו בספטמבר 1947 במטרה להקים מגזין חדש, Der Skorpion. הם נחלו כישלון בשל מחסור בבסיס כלכלי יציב. אולם, בהשראת הקבוצה הספרדית Group 98 הם החליטו לייסד את "קבוצת 47" (Gruppe 47).

אנשי הקבוצה נפגשו באופן קבוע פעמיים בשנה. במהלך הפגישות סופרים צעירים הקריאו כתבי יד שטרם פורסמו, עליהם חיוו חברי הקבוצה את דעתם. הכותבים המצטיינים זכו בפרסים.

בתחילה, המטרה המוצהרת של אנשי "קבוצת 47" הייתה לעודד סופרים צעירים, מה שכונה Nachkriegsliteratur (ספרות בתר-מלחמה). בנוסף, אנשי הקבוצה מתחו ביקורת פומבית על הפרוזה המודרנית המציגה אידיאליזציה, פואטית, ורגשנית עד דמעות. הם גם ביקרו את הנטייה לכתוב על זמנים עברו במקום על כאן ועכשיו.

"קבוצת 47" זכתה לפופולריות מיידית, בעיקר בזכות אנשי השם שהיו חברים בה, והפכה חיש קל לחלק מהממסד הספרותי בגרמניה. תחילת שקיעתה החלה קצת לפני הפגנות הסטודנטים של 1968. התגלו מחלוקות פוליטיות עמוקות בין חברי הקבוצה, ואנשיה הפסיקו להפגש באוקטובר 1967, ובשנת 1977 פורקה הקבוצה באופן רשמי.