קארנוטים

קארנוטים (בלטינית Carnutes) היו שבט גאלי גדול ממרכזה של גאליה, בעמק הלואר בין נהרות הלואר וסן. עירם המרכזית הייתה קנבום (Cenabum; כיום אורליאן). ארצם של הקארנוטים הייתה מרכז חשוב של הדת הקלטית. האספה הדרואידית השנתית של הגאלים נערכה בשטחו של שבט זה.

מגעיהם עם הרומאים הם עתיקים. לפי המסורת שמוסר טיטוס ליוויוס קארנוטים השתתפו בפלישה לחצי האי האפניני בזמן שלטונו של לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס.

בזמן מלחמת גאליה היו שבט חסות של הרמים. בשנת 57 לפנה"ס התערב יוליוס קיסר בענייניהם והמליך עליהם שליט בובה בשם טסגטיוס. לאחר שלוש שנים התנקשו הקארנוטים בחייו של שליט הבובה ובשנת 52 לפנה"ס טבחו בסוחרים הרומאים שהתיישבו בקנבום והצטרפו למרד של ורקינגטוריקס. קיסר הגיב באלימות בלתי מרוסנת, שרף את קנבום עד עפר וטבח בקארנוטים. הגברים נהרגו, נשים וילדים נמכרו לעבדות. הריסות עירם החרבה נותרו חשופים במשך שנים רבות כאזהרה למורדים פוטנציאליים.

הקארנוטים לא מיהרו להתמזג באימפריה הרומית ושמרו על מידה רבה של אוטונומיה. מיזוגם במרחב האימפריאלי הושלם רק במאה ה-3.