צפירה עוגן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


צפירה קטינסקי-עוגן (לעיתים: צפירה ברוך) (כ"א באלול תרע"ט, 16 בספטמבר 1919ט"ו בניסן תשע"א, 19 באפריל 2011) הייתה מוזיקולוגית, ד"ר לספרות עברית, סופרת ומחנכת ישראלית.

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב, בתם הצעירה של ברוך קטינסקי וגוטה לבית שרתוק. למדה בגימנסיה הרצליה ובבית המדרש למורים. בשנות ה-30 הייתה קשרית ב"הגנה" ופעילה בש"י. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייסה לצבא הבריטי, ובמשך ארבע שנים הייתה סרג'נט מייג'ור (רס"רית) בחיל העזר לנשים במצרים.

השתלמה במוזיקה בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון. במשך שנים רבות הייתה מחנכת ומורה למוזיקה בתל אביב. רוב חייה התגוררה בבניין המשפחתי שבנה אביה ברחוב שיינקין בתל אביב.

מאז שנות ה-50 פרסמה בשבועוני הילדים סיפורים קצרים ורשימות על מוזיקה. כמו כן פרסמה מספר ספרים בתחום תולדות המוזיקה וסיפורי ילדים.

הייתה נשואה ליהושע בלום, וכעבור זמן התגרשו. חלק מספריה יצאו תחת השם צפירה ברוך. מנישואיה הראשונים נולדה בתה נעמי קורדובה. ב-1965 נישאה למשורר יצחק עוגן, שהתאלמן ב-1964 מאשתו הראשונה, השופטת לאה עוגן.

בסוף שנות ה-50 התגייסה לצה"ל בדרגת רב-סרן, והקימה יחידה שהעניקה השכלת יסוד לחיילים שלא סיימו בית ספר יסודי. במלחמת יום הכיפורים, בהיותה כבת 54, שבה והתגייסה ושימשה כקצינת קשר עם משפחות הנעדרים.

בשנת 1996, בהיותה בת 77, הגישה את הדוקטורט שלה בספרות באוניברסיטת בר-אילן על שירת החשק העברית בספרד.

בשנת 2003 יצרה אחייניתה, פרופ' יעל קציר, את הסרט התיעודי המשפחתי "שבעה על אמא", שבו הייתה צפירה עוגן אחת הדמויות המרכזיות. בשנת 2009 יצרה קציר את הסרט "צפירה מלכת שיינקין", על צפירה עוגן.

נפטרה בשנת 2011, בגיל 91. נקברה לצד בעלה, יצחק עוגן, בשדרת הסופרים בבית העלמין קריית שאול.[1]

ספריה

  • הנדל: אזרח העולם, תל אביב: מ. ניומן, תשי"ד 1954
  • הגדה של מוזיקה, ירושלים: שוקן, תשי"ח 1957
  • הסוד של רחל ואלי, ועוד סיפורים, תל אביב: רשפים, תשמ"א 1981
  • צלילי הקסם, ועוד סיפורים, תל אביב: רשפים, תשמ"ז 1987
  • רישומי ענק היונה: מאת אבן חזם - בשירת-החשק העברית בספרד, תל אביב, תשל"ז
  • תשתיות מן המקרא ומשירת החשק הערבית בשירת החשק העברית בספרד, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשנ"ו 1996

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ צפירה עוגן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0