רבי מנחם מנדל קרוכמל

הרב מנחם מנדל קרוכמל

לידה	ה'ש"ס
פטירה	ב' בשבט ה'תכ"א (בגיל 61 בערך)
חיבוריו	שו"ת צמח צדק

רבי מנחם מנדל קרוכמל (נולד בערך בשנת ה'ש"ס, 1600 - ב' בשבט ה'תכ"א, 1661) היה רב ומנהיג בולט במזרח ומרכז אירופה. מפורסם על שם ספר השו"ת שלו, "צמח צדק".

תולדותיו

נולד בקרקוב. היה תלמידו של רבי יואל סירקיש (הב"ח). בצעירותו התמנה לדיין בעיר ורבו מינהו לראש ישיבה. לאחר שהחלו פרעות הקוזקים עזב ובשנת שצ"ו (1636) התמנה לאב"ד בקרמזיר שבמוראביה. בהמשך כיהן בפרוסניץ ובשנת ת"ח החל לכהן כרבה של ניקלשבורג והגלילות, עד לפטירתו. בכהונתו זו תיקן תקנות רבות ברחבי מוראביה בענייני הנהגת הקהילות וענייני מיסוי. בין תקנותיו הייתה תקנה למניעת הפקעת מחירי הדגים, שלא לקנות למשך תקופה דגים עד שיורידו את המחירים. עמד בראש האספה בדרז'ניץ בשנת תי"ט בה התייצב לטובת העניים והתנגד לראשי הקהילות והעשירים. כמו כן פעל בנושא התרת עגונות לאחר פרעות ת"ח ות"ט.

היה משיב גדול. אחת התשובות המפורסמות שלו היא בנוגע ל"דם יהודי אינו הפקר" - והצורך להשתתפות הקהילה בהוצאות על מנת להביא רוצחי יהודים על רקע לאומי ודתי לבית המשפט של המדינה, ואף להשתתף בהוצאות על מנת להשיג צדק מבית משפט כזה, אף על פי שזו "מסירה לערכאות". עמד בקשר מכתבים עם רבי יום טוב ליפמן הלר ("התוספות יום טוב"), רבי דוד הלוי סגל (בעל הט"ז, חברו ללימודים אצל הב"ח), רבי אהרן שמעון שפירא רבה של פראג ובוהמיה, ורבי יהושע העשיל ("המגיני שלמה").

רוב דברי תורתו אבדו בזמן הגירוש מווינה בשנת ת"ל (1670) או נשרפו בשריפה בניקלשבורג בשנת תע"ט (1719). ספרו החשוב הוא "צמח צדק", שו"ת על סדר השולחן ערוך.

את מקומו ברבנות ניקלשבורג מילא תלמידו וחתנו (בזיווג שני) רבי גרשון אשכנזי. לאחר מעברו של רבי גרשון לווינה, כיהן ברבנות ניקלשבורג רבי יהודה ליב בנו של רבי מנחם מנדל.

ילדיו

• בנו רבי אריה יהודה ליב, רבה של טריביטש, ומאוחר יותר רבה של ניקלשבורג משנת ה'תל"א עד שנת ה'תמ"ד. מחבר ספר פי צדיק.
• חתנו רבי גרשון אשכנזי, רבה של פרוסטיץ. ממלא מקום חותנו בניקלשבורג.
• חתנו רבי דוד מוינה בן רבי ישראל איסרל, כשעבר רבי אריה יהודה ליב לניקלשבורג כיהן רבי דוד כרבה של טריביטש. נפטר בכ"ז בתשרי תע"ח.
• חתנו רבי אהרן יעקב בן רבי יחזקאל, רבה של ניקלשבורג משנת ה'תכ"ה עד שנת ה'תל"א.

ספריו

• ספרו שאלות ותשובות צמח צדק לרב מנחם מענדל מניקלשבורג, תקכ"ו (1766) נדפס בא"ד (אמסטרדם, למעשה נדפס בפיורדא). קרא שם ספרו צמ״ח צד״ק על פי הפסוק בירמיהו כג, ה, ״והקמתי לדוד צמח צדיק״ ולרמוז על שם המחבר כנהוג אצל הרבה מחברים, כי צמ״ח בגמטריא עולה מנח״ם (138), וצד״ק עולה מענד״ל (194) (לפי כללי כתיבה ביידיש כותבים מענדל עם האות ׳ע׳ המשמשת כתנועת סגול). עוד רומז לשמו כי צמח הוא אחד משמות המשיח ככתוב בזכריה ג, ח, ויש אומרים בסנהדרין צח ב ששמו של המשיח הוא מנחם.
• זמר נאה לכבוד התורה הודפס לאחר מותו בשנת תל"ה (1674), דפוס די קאשטרו - אמשטרדם.
• פי צדיק ספר המיוחס לרב מנדל מניקלשבורג, הודפס בוורשה, תרמ"ד (1884). ושוב הוכח שהמחבר היה בנו רבי אריה ליב, ונדפס במהדורה חדשה ירושלים תשפ"ד.

לקריאה נוספת

"תולדות רבינו", בתוך: שו"ת צמח צדק, ישראל תשס"ח, עמ' 19-37.

קישורים חיצוניים

• רבי דוד הלחמי, רבי מנחם מנדל קרוכמל מניקלשפורג (בעל שו"ת „צמח צדק”), בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ע"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• מנחם מנדל בן אברהם (1600-1661), מניקולסבורג, דף שער בספרייה הלאומית
• שו"ת צמח צדק (קרוכמל), באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36741477מנחם מנדל קרוכמל