צליל היקפי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פריסה של רמקולים לצליל היקפי. באדום: מיקום המאזין

צליל היקפי או סראונדאנגלית: Surround Sound), הוא שם כולל לצליל בעל מספר ערוצים ולמגוון שיטות להרחבתן והעשרתן של דגימות קול על ידי הקלטתם של ערוצי צליל נוספים, הנשלחים לרמקולים נפרדים. כך נוצרת תחושה של צליל המקיף את המאזין – ומכאן השם – Surround. השיטה מאפשרת יצירת אפקטים ואיכות קול מציאותית יותר, וממומשת בסרטים, מערכות קול דיגיטליות, קולנוע ביתי, משחקי וידאו, משחקי מחשב ומספר הולך וגדל של אפליקציות.

במרוצת השנים, התפתחו פורמטים פופולריים רבים, ביניהם ניתן למצוא למשל את הדולבי דיגיטל ו-DTS. בתחילת דרכו הוגדר הסראונד על ידי שימוש ב-3 רמקולים בתצורה הבאה: רמקול קדמי ימני, רמקול קדמי שמאלי ורמקול אחורי. פורמט זה נקרא Pro-Logic. לאחר מכן התפתח פורמט חדש של 4 רמקולים, בתצורה הבאה: זוג רמקולים קדמיים וזוג רמקולים אחוריים, כך שכל זוג מורכב מרמקול ימני ורמקול שמאלי והמאזין נמצא במרכז. פורמט זה נקרא Quadrophonic, ולאחר מכן Dolby Pro-Logic לכשנוספו לו שיפורים. לאחר מכן התפתח הפורמט והתווספו רמקול קדמי שנמצא מול המאזין (מכונה "Center"), ורמקול סאב וופר המפיק באסים והמשתמש באותו ערוץ יחד עם ה-Center. פורמט זה נקרא Dolby Pro-Logic II, שהתפתח לאחר מכן ל-Dolby Digital, ולאחר מכן ל- DTS.

השינוי המשמעותי שנעשה מאז Dolby Digital הוא במעבר ל-7.1 ערוצים, בתצורה המקיפה את המאזין גם משני צידיו, בנוסף לתצורה של 5.1.

ראו גם

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא טכנולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34698722צליל היקפי