ציקודיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

τσικουδιά
Τσικουδιά 1780.jpg
זיקוק מסורתי של ציקודיה

ציקודיהיוונית: τσικουδιά; מילולית: אלת טרבינת), המכונה לעיתים קרובות גם ראקי (ביוונית: ρακή) בחלק המזרחי של כרתים, הוא משקה אלכוהולי, ברנדי ריחני על בסיס ענבים ממקור האי כרתים המכיל 40% עד 65% אלכוהול בנפח המשקה.[1]

מאפיינים וייצור

צקודיה מיוצרת על ידי זיקוק של פומאס, כלומר מה שנשאר מהענבים שנכבשו בייצור יין. הפומאס תוסס במשך כשישה שבועות בחבית אטומה היטב, ולאחר מכן מזוקק.

המשקה דומה לציפורו מיבשת יוון, ממשפחת ראקי, כמו גם לראקיה האלבני, האוחורו הספרדי, הגראפה האיטלקי, הצ'אצ'ה הגיאורגי, הטרקיי ההונגרי וכך הלאה. בחלק המזרחי של כרתים נהוג לכנות את ציקודיה כראקי, אך ככל הנראה היא נקראת בשם זה פחות במערב האי.

היא מיוצרת לעיתים קרובות בבית בכפרים ברחבי כרתים, ולכן תכולת האלכוהול משתנה לפי יצרן. בדרך כלל בכל כפר בכרתים יש תושב אחד או שניים בעלי רישיון לזקק, וציקודיה מיוצרת ברציפות במשך שבועיים עד שלושה בסוף אוקטובר ותחילת נובמבר.

הגשה וצריכה

ציקודיה מוגשת לפעמים קרה מבקבוק השמור במקפיא. היא מוצעת בדרך כלל כדיז'סטיף לאחר ארוחת הערב, וברוב הטברנות בכרתים מוצעת כדיז'סטיף חינם עם פירות וממתקים לאחר הארוחה. ניתן לתבל אותה באמצעות קליפת לימון, רוזמרין או דבש (רקומלו).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ציקודיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Tsikoudia, the Cretan Spirit".
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0