צינוריר בונה
 צינוריר בונה
| |
|---|---|
| מיון מדעי |
צִנּוֹרִיר בּוֹנֶה[1] (וכן צינורן בונה; שם מדעי: Dendropoma petraeum) הוא מין של חילזון ימי ממשפחת הצינוריריים (Vermetidae).
לצינוריר הבונה קונכייה דמוית צינור מפותל הדבוקה בחוזקה לסלע בעזרת חומר גירני שהחילזון מפריש. פרטים רבים של הצינוריר הבונה מתגודדים בצפיפות בגוש של קונכיות מפותלות זו בזו באזור הכרית בבתי גידול סלעיים דוגמת טבלאות גידוד בים התיכון.
אקולוגיה ואורח-חיים
קונכיות של מין זה יוצרות מבנה ייחודי בשם כרכוב - אזור מוגבה ברוחב 10–20 סנטימטרים ובגובה של 5–15 סנטימטרים בקצה הפונה לים של טבלאות גידוד. למבנים אלו חשיבות רבה להגנה בפני תהליכי בליה חופית בשל מפץ הגלים, ובשמירת מים על גבי טבלת הגידוד בעת שפל, ובכך מקטינים את סכנת ההתייבשות ליצורים החיים עליה. בשל יכולתו לעצב את בית הגידול ואת התנאים השוררים בו נחשב הצינוריר הבונה למין מהנדס סביבה.[2][3]
הצינוריר הבונה ניזון מתרחיף על ידי סינון באמצעות זים המכוסה בריסים קטנים המזרימים מים אל תוך חלל הגלימה. לצינוריר אין שלב לרוולי פלאגי, כלומר, הצעירים הבוקעים מן הביצים זוחלים ישירות על המצע ונדבקים אל הסלע.
בשל קיומו של הצינוריר הבונה בעיקר בגובה מפלס הים, חוקרים משתמשים בנוכחות קונכיותיו בסלע כסמן לגובה מפלס הים בעבר או כעדות לתנודות טקטוניות. בישראל נעשה שימוש בגלעיני סלע המכילים קונכיות של צינוריר בונה על מנת לשחזר את תנאי האקלים במאות השנים האחרונות.
תפוצה
מחקרים גנטיים הצביעו על כך כי אוכלוסיית הצינוריר הבונה בישראל ובלבנון מהווה מין נפרד ושונה מהמינים הקיימים במערב ים-תיכון. מין זה היה מצוי בחופי ישראל עד לשנות התשעים של המאה ה-20, אך דעך עד להיעלמותו כמעט כליל בשנות האלפיים.[4] הסיבה לדעיכת אוכלוסיות הצינוריר הבונה בחופי ישראל אינה ידועה עד כה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
צפריר רינת, החילזון שאחראי להיווצרות שוניות הסלעים בסכנה, באתר הארץ, 24 במאי 2014
הערות שוליים
- ^ מילון עלי חיים: רכיכות (תשס"ד), 2003. האקדמיה ללשון העברית
- ^ הוד הים: יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל, פרק 11: גיל רילוב ותמר גיא-חיים, "שוניות סלעיות בליטורל חופי הים התיכון הישראלי - אקוסיסטמות בשינוי פאזה"
- ^ רילוב (2014), "שוניות סלעיות בים התיכון, אוצרות הטבע החבויים של הים", החברה להגנת הטבע והמכון לחקר ימים ואגמים לישראל
- ^ הוד הים: יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל, פרק 10: בלה גליל ומנחם גורן, "שונית הצינורניים בחוף הים תיכוני של ישראל - השונית שאבדה"
