צדוק הבשי
| עיסוק | רב, סופר, תאולוג |
|---|---|
הרב צדוק (שמעון) הֶבֶשִי ( הונגרית: Hevesi Simon נולד הַנדְלֶר; אסוד, 22 במרץ 1868 – בודפשט, 1 בפברואר 1943) היה תאולוג ופילוסוף יהודי-הונגרי, רב, פרופסור באוניברסיטה.
חייו
צדוק[1] הבשי נולד באסוד, אחד מחמשת ילדיהם של הרב אברהם מרדכי[2] (מרק) הנדלר, אב"ד העיר, ורעייתו יוליאנה רוזנברג. הבשי סיים את לימודיו בכיתות העליונות של התיכון כבר בבית מדרש להכשרת רבנים בבודפשט. הוא הוסמך כדוקטור בשנת 1892 וכרב בשנת 1894. נשא לאישה את יאנקה ברודי מאורדיאה ונולדו להם 4 בנים ובת.[3] משנת 1894 עד 1897 היה רבה של קושיצה, בין 1897 ל־1905 של לוגוז'. בשנת 1905 נבחר לרבה של הקהילה היהודית של פֶּשט. הוא הפך למורה וחבר דירקטוריון במכון הארצי להכשרת רבנים, עם הזמן ליו"ר התאחדות הרבנים הלאומית, למייסד ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך-אומיקה, לעורך משותף של המגזין "הסקירה היהודית-הונגרית", של הצופה, לעורך משותף של "יבנה" – המגזין ההומילטי, ולחבר מועצת אימיט. הבשי היה דמות מובילה בחיי החברה והתרבות היהודית-הונגרית. הוא הקים כאמור את אומיקה, מה שהפך תחת הנהגתו לאחד ממוסדות התרבות החשובים ביותר של יהדות הונגריה. הוא השתתף באופן פעיל גם בפעילותו של מִיקֵפֶה. בשנת 1927 הנהגת הקהילה רצתה למנות אותו כנציגה לבית העליון של הפרלמנט ההונגרי, אך האלקטורים בחרו בעמנואל לעף, רבה הראשי של העיר סגד. לימים זכה הבשי על עבודתו יוצאת הדופן בחיי הדת למינוי הרב הראשי של הקהילה היהודית של פשט.
כתביו
מאמריו המדעיים ואלה שנכתבו לקראת החגים ומחקרי הפילוסופיה הדתית שלו התפרסמו בחלקם בהונגרית ובחלקם בעברית. כתביו על בעיית ספר איוב, על קאנט ועל מדריך הרמב"ם הם בין יצירות הספרות הפילוסופית החשובות. עבודותיו העיקריות:
- שיר השירים (1892)
- בעיית ספר איוב (1905)
- אתיקה בתלמוד (עם יהודה אריה בלוי ומאיר צבי וייס 1920)
- עמנואל קאנט (1925)
- הערות על מורה נבוכים (1928)
מקורות
- צדוק הבשי באנציקלופדיה יודאיקה.
- הודעה על מותו בניו יורק טיימס ב-4 במרץ 1943.
- לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. [4]
- לקסיקון הונגרי לקורות חיים Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994.[5]
הערות שוליים
- ^ למשל: וזאת ליהודה, קובץ מאמרים בחכמת ישראל. הוצאת בית המדרש לרבנים בבודפשט, תרפ"ו. עמ' שער.
- ^ ראה חתימתו במכתב לאיגנץ גולדציהר; תמונתו כאן
- ^ גנאלוגיה של משפחת הנדלר-הבשי
- ^ http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/szocikk/12071.htm
- ^ http://mek.oszk.hu/00300/00355/html/index.html
29368770צדוק הבשי