צבעי חתולים
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
אופי של צבע ודוגמת (כמו גם אורך ומגע) פרוות החתול המועבר בתורשה הוא נושא מורכב התלוי במספר רב של גנים.
בהיות חתול הבית מעין "גרסה" מבויתת של מין בר קיים הבסיס למחלוקת המדענים לגבי מוצאו המדויק. משום שדוגמת הפרווה הנפוצה אצל המינים השונים של חתולי הבר היא ה"טאבי מקרל" (Mackerel Tabby), נהוג לזהותה כדוגמת הפרווה המקורית של החתול. כלומר, האדם פגש לראשונה את החתול המנומר, ה"טאבי" או ליתר דיוק את הטאבי החום. ככל הנראה, דוגמת פרוות הטאבי נועדה כדי לסייע לחתול להסוות עצמו מפני טרפו. בשל ביותו, קטן הצורך בצבעי ההסוואה, מה שאפשר הופעת צבעים נוספים. רוב הצבעים שנוספו, נוצרו על ידי מוטציות טבעיות.
צבעים
את צבעי החתולים ניתן לחלק בחלוקה גסה לשתי קבוצות עיקריות, דומיננטים (משום שהם ביטוי לגן דומיננטי) וצבעים מדוללים (dilute, ביטוי לגן הדילול הרצסיבי). לכל צבע יש ביטוי מדולל כפי שניתן לראות בטבלה הבאה:
| דומיננטי | דילול |
| שחור | כחול |
| אדום | קרם |
| שוקולד | לילך |
| קינמון | חום צהבהב (Fawn) |
יוצא דופן הוא הצבע הלבן. לחתול הלבן גן מחקה (mimic gene) שמשמעותו היא שהחתול אינו לבן גנטית אלא יכול להיות כחול, שחור, קליקו וכן הלאה, אך פרוות החתול לבנה כיוון שחסר אותו פיגמנט שיוצר את הצבע. הצבע הלבן מכסה על צבע אחר ומחביא אותו מן העין. את צבעו הגנטי ניתן לנחש באמצעות תעודת היוחסין, במקרה של חתול גזעי, וכן לפי צבעי הגוריו. חתולים אלה אינם "לבקנים אמיתיים", צבע עיניהם יהיה נחושת-זהוב, כחול או שניהם - עין כחולה ועין זהובה (תופעה זו מכונה בשפה המקצועית זגדנות (odd-eyes)). לבקנים אמיתיים הם נדירים מאוד.
חלק מהחתולים הלבנים בעלי העיניים הכחולות חירשים. גם חלק ניכר מהחתולים הלבנים בעלי צבע עיניים שונה, חירשים באוזן אחת. בקרב החתולים הגזעיים נופתה תופעת החירשות באמצעות הרבעות מבוקרות, אך היא עדיין קיימת בקרב החתולים הלבנים.
השילוב אדום-שחור יוצר את הדוגמה המכונה טורטי או טורטישל (tortoiseshell) צבע זה קיבל את שמו בגלל הדמיון לשריון צבים. היות שגן הצבע האדום נישא על כרומוזום X, חתולים בצבע הטורטי יהיו לרוב נקבות. צבע זה נדיר בקרב הזכרים ואלו יהיו, לרוב, עקרים. דילול של הטורטי הוא כחול קרם. ישנם גם שוקולד טורטי, לילך טורטי, קינמון טורטי וטורטי חום צהבהב.
ככלל, רוב מוחלט (99.5%) של החתולים שפרוותם בעלת שלושה צבעים, הם ממין נקבה. זאת עקב הימצאות הגנים על כרומוזום X, ותופעת השתקת כרומוזום X אשר מתרחשת בנקבות ומאפשרת ביטוי של שני גנים שונים באזורים שונים של פרוות החתולה. חריגים יכולים להתאפשר רק אצל זכרים הלוקים בתסמונת קליינפלטר (תסמונת XXY).
דוגמאות פרווה
טאבי
ערך מורחב – חתול טאבי
דוגמת הטאבי נפוצה מאד בחתולים ונהוג לזהותה כדוגמת הצבע המקורית של החתול. הטאבי יכולה להשתלב עם צבעים אחרים וליצור דוגמאות פרווה מרהיבות, כך יכול להיות חתול בצבע טאבי כחול, טאבי כסוף וכן הלאה. חתול טאבי הוא חתול בגוון בסיסי של חום צהבהב המכוסה בפסים שחורים וסימן ברור בצורת "M" על המצח.
הגן ה"אגוטי" (agouti) הוא הגן הקובע את דוגמת הטאבי ואת צורתה. האגוטי גורם לבסיס השערה להיות צהוב כאשר בקצה השערה יהיה צבע אחר. גן זה עבר מוטאציות במהלך השנים ועקב כך נוצרו דוגמאות טאבי שונות. הגן האגוטי יוצר טבעות צבע על כל שיערה. גודל, צורת ורוחב הטבעת על כל שיערה קובעת את הדוגמה על פרוות החתול. גן זה יוצר דוגמאות פרווה מרהיבות למעט דוגמאות הטאבי. בשילוב עם גן נוסף, האחראי לצבע לבן-כסוף בתחתית השיערה, תיווצר דוגמה מרהיבה ומיוחדת המכונה הצ'ינצ'ילה אותה ניתן לראות בפרסיים ובגזעים אחרים. במקרה זה, מרבית השערה לבנה ורק שמינית השערה שבקצה שחורה. הטאבי בשילוב עם הטורטי יוצר חתול בעל דוגמת הטאבי עם טלאים אדומים או קרמים, בהתאמה. בשפה המקצועית צבע זה מכונה Patched Tabby או Torbie. חתולים אלה יהיו לרוב נקבות כיוון שחתולות אלה הינן טורטי בשילוב עם דוגמת הטאבי.
לטאבי 4 ואריאציות שונות:
- מקרל טאבי (Mackerel Tabby) - פסים דקים לאורך הגוף. מקור שמו בדמיון לדג המקרל.
- טאבי קלאסי נקרא גם טאבי מוכתם (Classic/Blotched Tabby) - פסים עבים יותר בצורת מערבולות.
- טאבי מנוקד (Spotted Tabby) - פסי טאבי קטועים יוצרים דוגמה של נקודות.
- טיקד טאבי (Ticked Tabby) - מתבטאת בצורה שונה משאר דוגמאות הטאבי היא נפוצה ביותר בגזעי האביסיני והסומלי. הגוון הבסיסי בהיר יותר כאשר הדוגמה המפוספסת היא מינימלית ובולטת ביותר על הפנים, רגליים והזנב כמו כן ישנו פס בולט לאורך הגב.
כיתום לבן
בדומה למרבית החיות המבויתות גם לחתול גן הגורם לכיתום לבן, הפיגמנט יהיה חסר בחלק מהפרווה ולא בכולה. זוהי דוגמה מיוחדת מאוד: אין שני פרטים זהים לחלוטין למעט תאומים זהים. כל צבע ודוגמה יכולים להשתלב ביחד עם הכיתום הלבן (טאבי, כסוף, דוגמת חודים) לכל חתול יהיה פיזור צבע שונה. הטורטי בשילוב הכיתום הלבן מכונה בשם קליקו (Calico) ותראה כחתולה לבנה עם טלאים גדולים של שחור ואדום. גם שאר גוני הטורטי יכולים להשתלב עם הלבן ויכונו שוקולד קליקו, דילוט קליקו וכדומה. חובבי החתולים מסווגים את הכיתום הלבן הנגרם על ידי אותו הגן לארבע דוגמאות פרווה שונות בהתאם לכמות הלבן:
- מיטד (Mitted) - הרמה הנמוכה ביותר של הלבן, כפות הרגליים תהיינה לבנות. נפוץ מאד בגזע הבירמן והרגדול.
- ביקולור (Bicolor) - חתול ששליש מגופו לבן. לרוב יהיה בעל V הפוך לבן על פניו ובעל בטן לבנה.
- הרלקין (Harlequin) - רמת הלבן תהיה בין הביקולור לואן. הלבן יהיה גבוה יותר על הגוף.
- ואן (Van) - חתול לבן כמעט לחלוטין למעט מסיכה וזנב צבעוני, אך עקב אקראיותו של הכיתום הלבן, אין זה הכרחי. בארגונים מסוימים מקובלים גם שניים-שלושה כתמי צבע על הגוף.
כסוף
בחתולים קיים גן מעכב (Inhibitor) הגורם לכל הצבעים המכונים כסופים. ביטוי הגן הוא בבסיס שערה לבן. הוא יוצר את צבעי העשן, הצ'ינצ'ילה, שיידד, של (Shell) והטאבי הכסוף. צבעים כמו הטאבי הכסוף והצ'ינצ'ילה נוצרים משילוב של הגן המעכב עם הגן האגוטי. דוגמאות הפרווה השונות שיוצר הגן המעכב (כפי שניתן לראות באיור)
- של (Shell) - החתול נראה לבן כמעט לחלוטין כאשר רק שמינית מהשער בקצה צבועה. חתולים אלה ידועים בשם צ'ינצ'ילה.
- שיידד (Shaded) - חתולים לבנים ששליש מקצה השערה בצבע. מכונים סילבר שיידד או בשם אחר, אם צבע הקצה שונה. למשל, אדום שיידד במקרה של אדום.
- עשן - חתולים בעלי פרווה תחתית לבנה כשמרבית השערה בעלת צבע, נראים מרחוק כבעלי צבע חלק אך מקרוב, לאחר הפרדת השיער רואים פרווה לבנה. העשן יכול לבוא בכל הצבעים: שחור, אדום, קרם, טורטי וכן הלאה.
- טאבי כסוף - חתול בעל דוגמת הטאבי כשמקום הפרווה התחתית הצהבהבה תהיה תחתית הפרווה לבנה.
דוגמת החודים
דוגמת החודים בחתולים היא מוטציה נוספת של לבקנות. החתול יהיה בעל עיניים כחולות (חסר פיגמנט). ופרוותו בהירה לבנה-חומה (תלוי בצבע החודים) והפיגמנט יופיע במלואו בחודי החתול: פניו, אזניו, רגליו וזנבו. צבע זה רגיש לטמפרטורה. הגורים נולדים לבנים ומתכהים עם התבגרותם, ככל שטמפרטורת הגוף יורדת. בסביבה קרה יתכהה החתול מהר יותר. לחתולים בצבעי החודים קריירת תערוכות קצרה יותר מלחתולים אחרים, כיוון שצבעם "מתקלקל". דוגמת החודים יכולה להשתלב עם כל שאר הצבעים, למשל, השחור יקרא סיל פוינט, כחול חודים יקרא בלו פוינט, וכן הלאה. בשילוב עם הטאבי החתול יקרא לינקס פוינט. ישנם שלושה מופעים של חודים.
- חודי סיאמי - חודים בולטים מאוד. הניגודיות ברורה בין החודים לשאר הגוף כי צבע הגוף בהיר בצבע בז'י-חום או אפור, בהתאם לצבע החודים. אלה החודים שרואים בפרסיים (הימלאיה), סיאמי, רגדול, בירמן, בריטי, אקזוטי ועוד.
- חודי טונקינז - ההבדל בין צבע הגוף לחודים ברור אך משתנה בהדרגה ופחות בולט מאשר בחודי הסיאמי.
- חודי בורמזי - ההבדל בין הגוף לחודים קלוש.
ראו גם
לקריאה נוספת
- Robinson's Genetics For Cat Breeders & Veterinarians, Fourth Edition, Butterworth Heinemann, Boston, 1999.
קישורים חיצוניים
