צבי בן ארי (מפקד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי בן ארי
צבי בן ארי 1946
צבי בן ארי 1946
לידה רובנו, אוקראינה
פטירה י' בטבת תש"פ
תאריך עלייה 1925
השתייכות ההגנה
צה"ל
תקופת הפעילות 19381969 (כ־31 שנים)
דרגה אלוף-משנהאלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מבצע בן עמי, מבצע ברוש, מבצע חירם
מלחמת העצמאותמלחמת העצמאות
מבצע קדשמבצע קדש
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל המכון הגיאופיזי לישראל
1971מרץ 1988
(כ־17 שנים)

צבי בן ארי (15 ביולי 19237 בינואר 2020) היה מפקד בהגנה, אלוף-משנה בצה"ל, מפקד הגדנ"ע, נספח צה"ל לדרום מזרח אסיה, מנכ"ל חברת תרכובות ברום וחברת ברום ים-המלח ומנכ"ל המכון למחקרי נפט וגאופיזיקה.

ביוגרפיה

משפחתו וילדותו

שני הוריו נולדו באוקריינה. משפחת אביו, משפחת ווטשינה ומשפחת אימו, משפחת רוזנפלד. צבי בן ארי (במקור ווטשינה) נולד ב 1923 בעיר רובנו שבמחוז ווהלין באוקראינה. בן זקונים לאב ישעיהו אריה ולאם הניה דבורה. ב־1925 בהיותו בן שנתיים עלה ארצה עם הוריו והתגורר בשכונת המעיין בחיפה. בגיל 14 עבר לבית אחותו הבכורה ציפורה חייט בכפר הס. נישא לעדינה לבית ריימן (נפטרה ב 2022) ואב לרותי ויעל.

ב"הגנה"

מנעוריו פעל "בהגנה" בה עסק רבות בהדרכת גדודי נוער. ב 1941 בהיותו כמעט בן 18 התגייס לנוטרות ושירת במשמר הנע של משטרת הישובים העבריים באזור תל-מונד [1]. לאחר שסיים ב 1944 קורס מפקדים של ההגנה בג'וערה[1], שימש כמפקד המשמר הנע בכפר יונה ובמקביל פיקד על פלוגות גדנ"ע בנתניה. בקיץ 1945 היה מפקד המשמר הנע באזור ניר עם שבנגב ומדריך גושי של ההגנה[1]. כעבור שנה נתמנה למפקד גוש הנגב ונטל חלק בעליית 11 הישובים. באותה שנה אף השתתף בהברחת 243 מעפילים מהאונייה "שבתאי לוז'נסקי" ופיזורם בקיבוצים ניר-עם, דורות ורוחמה. בשלהי 1947 שירת כמדריך נפתי של נפת זבולון בגליל המערבי ונתמנה לסגן מפקד גדוד חי"ש[1].

בצה"ל

מאז אביב 1948 היה סמג"ד גדוד 21 בחטיבת כרמלי[1], סגנו של בן-עמי פרוכטר ז"ל שנפל בשיירת יחיעם. השתתף בשורה של קרבות בצפון הארץ (קרב רמת יוחנן[2], מבצע בן-עמי, הסרת המצור מיחיעם וכיבוש הכפרים כברי וא-נהר). לאחר מכן התמנה לסגן מפקד גדוד 23[3] ואחר כך למפקד גדוד 24[4][5] (חטיבת כרמלי). צבי השתתף במבצע חירם בו נכבשו 23 כפרים מצפון וממערב למנרה עד לנהר הליטני. באותה חטיבה נטל חלק במבצעים נגד הצבא הסורי עד סוף מלחמת השחרור. אחרי המלחמה שירת כמפקד גדוד 92 חטיבה 9 תחת המח"ט יצחק פונדק וב-1950 הועלה לדרגת סגן אלוף ושירת כמג"ד בחטיבה 4. ב 1952 הדריך קורס מפקדי גדודים[1] ובשנים 1955-1956 שימש סמח"ט גבעתי [1] כסגנו של חיים בר-לב. ב 1956 סיים את ביה"ס לפיקוד ומטה של צה"ל. במערכת סיני סופח כקצין מטה לכוח הצנחנים בפיקודו של אריאל שרון[1]. בשנים 60-62 למד בטכניון בחיפה וסיים קורס דו שנתי בהנדסת תעשייה וניהול. בקיץ 1962 הועבר לתפקיד בכיר במטה הכללי ובפברואר 1963 הועלה לדרגת אלוף משנה ונתמנה למפקד פיקוד הגדנ"ע [1]. תפקיד זה כלל פיקוד על אימונים וקורסים שהפעילו 170,000 בני נוער. סייע אף בהקמת גדודי נוער במדינות אפריקאיות (מלאווי, אוגנדה, וטנגניקה). בשנים 1965-1969 שירת כנספח צה"ל ונציג משרד הבטחון לדרום מזרח אסיה (תאילנד, פיליפינים, יפן ודרום קוריאה) [6]. פעולותיו של בן ארי והקשרים אותם התווה במהלך שירותו כנספח צבאי סייעו רבות לחיזוק ביטחונה של מדינת ישראל.

קריירה אזרחית

בהשתחררו מצבא קבע נשלח לאוקינאווה כמנכ"ל חברת METIMEX לרכישת עודפי ציוד צבאי ממלחמת וייטנאם. כשחזר ארצה שימש כמנכ"ל חברת תרכובות ברום וחברת ברום ים-המלח ואחר כך – במשך 17 שנה – כמנכ"ל המכון למחקרי נפט וגאופיזיקה [7].

גלריה

לקריאה נוספת

  • צבי בן ארי, תולדות משפחת בן ארי "שורשים וביוגרפיה" 1799-2006. נמצא בידי המשפחה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 , על המשמר "עם המינויים בצה"ל", 01.12.1965 עמוד 2
  2. ^ אתר צה"ל המחלקה להיסטוריה, אזכור צבי בקרב ברמת יוחנן
  3. ^ צדוק אשל, חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות:עמוד 234, תל אביב, מערכות, 1973
  4. ^ מפקדי גדודוים במעבר מהגנה לצה"ל, אתר ארגון מורשת ההגנה
  5. ^ צדוק אשל, חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות:עמוד 260, תל אביב, מערכות, 1973
  6. ^ , מעריב "במזל של מינויים חדשים", 01.12.1965 עמוד 11
  7. ^ אבלים: אזכור צבי כמנכ"ל המכון הגיאופיזי, 08.01.2020
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37806864צבי בן ארי (מפקד)